קשר עין גליון 299 - ירחון ארגון המורים ספטמבר-אוקטובר 2020

ינוֹ ֵ ךָ א ְ ל ְ כ ִ ם שׂ ַ ךְ גּ ַ ב, א ֵ לּ ַ ב ל ֵ שׁ ְ ק ַ ם. ה ֵ ל ָ ׁ שּ ַ ת ה ֶ שׂ א ֵ פּ ַ מוּת, ח ֵ ל ְ ין שׁ ֵ א נוּ ְ מּ ַ א ְ ת ִ יּ ֶ שׁ ְ א כּ ֵ לּ ַ פּ ְ ת ִ ל תּ ַ ךְ א ַ ית, א ִ תּ ְ יקּוֹר ִ ה בּ ָ יב ִ שׁ ֲ ד ח ֵ וּט. עוֹד ׁ ישּ ִ ק ךָ ְ ינ ֵ יו. א ָ נ ְ ר ַ ת ק ֶ ה א ֶ סּ ַ נ ְ מּ ַ יר ה ִ ע ָ ל צ ִ י ַ א ְ בוּלוֹת כּ ְ ג ִ קוּק ל ָ ר ז ַ נּוֹע ַ יךָ. ה ֶ ל ָ ע יו. ָ יחוֹת ִ ג ְ נ ִ קוּל ל ָ גּוּל שׁ ְ ר ִ יב תּ ִ ר ְ א י ָ לּ ֶ ב א ֵ אוֹי ד. ֵ מּוֹע ַ ב בּ ֵ ר ָ ק ְ ת ִ ה ְ לוּ ל ְ יו יוּכ ָ ל ֵ א ֶ ים שׁ ִ רוּר ְ בוּל בּ ְ ק וּג ָ ח ְ ר ֶ ל מ ַ מוֹר ע ְ שׁ הּ ָ בּוֹר אוֹת ְ שׁ ִ ל ל ַ תּוּכ ֶ י שׁ ֵ ד ּ ְ כ ָ יה ֶ ל ָ ד ע ֵ פּ ְ ק ַ ךְ. ה ָ בוֹר ְ י מ ִ ל ְ יא כּ ִ ה ה ָ ר ְ ג ִ ׁ שּ ַ ה ת ֶ יחוּ א ִ ט ְ ב ַ י י ִ ד ָ ד ֲ מוּן ה ֵ א ְ יד ו ִ מ ְ ת ַ יפּוּר מ ִ ים. שׁ ִ ל ֵ כּ ַ ת ה ֶ בּוֹר א ְ שׁ ִ י ל ִ ל ְ בּ ִ מ י. ִ יד ִ ד ְ ךָ, י ְ ק ל ַ ית ר ֵ א ְ ר ִ נּ ַ ם ה ִ י ַ מּ ַ ת ה ֶ מ ֶ חוֹת ק, ֵ ח ַ שׂ ְ ךָ י ְ ךָ ל ְ ל ּ ָ ז ַ ם מ ִ לוּי. א ָ פוֹךְ בּ ֲ ה ַ ן תּ ֶ ר פּ ֵ מ ָ ׁ ישּ ִ ילּוּי, ה ִ הּ בּ ָ ינ ֵ ה א ָ א ָ הוֹר קוּק ָ ינוֹ ז ֵ ךָ א ְ יד ִ מ ְ ל ַ ל, תּ ֵ שׁ ָ יכּ ִ ה ְ י ל ֵ ד ְ ק. כּ ֵ ח ּ ָ ישׁ ִ לֹא תּ ְ ב ו ֵ ל ְ ב ַ ל ְ ה, תּ ּ ֶ ג ְ שׂ ִ תּ מוֹר, ֱ ד, א ֵ מ ְ ת ַ ר. ה ָ ה ְ מ ִ ה נ ֶ י ְ ה ִ ל תּ ַ א ְ ךָ ו ְ ת ָ ע ְ ן שׁ ֶ ל קוֹט ַ ע ֵ ה מ ֵ לּ ַ ע ְ ת ִ ךָ. ה ְ ל ר. ָ ח ָ מּ ַ ת ה ּ ַ ג ְ ס ִ פ ְ ילוּ ל ִ פּ ְ ע ַ י ְ ן ו ֵ מּ ַ א ְ ת ִ ן, ה ֵ מ ֲ א ַ ן, ה ֵ מּ ַ ב, א ֵ שׁ ְ ק ַ ה חידושים ותחדישים בטקסט דבריה של סיגל צורף, העורכת והמנקדת של הספר "שומרי סף התהום" קוראים וקוראות, לפניכם/ן ספר הכתוב בסגנון ייחודי ומקורי, שניתן להגדירו 'שירה מפורזת' (מלשון פרוזה) הדורשת ניקוד של הטקסט, כדי להקל על הקורא את הבנתו. הטקסט מבוסס על מיזוג אומנותי וחדשני בין תצורה לתוכן והוא עשיר בתחבולות לשון היוצרות מילים וצירופי לשון מפתיעים, וזו מהותו: שבירת צירופים כבולים, הלחמים, עירוב משלבים ושיבושי מילים שאותם נקט המחבר בכוונת מכוון. אגב כך הטקסט כולל תחבולה גרפית, המתבטאת בתזוזת הדגשים מחוץ לגבולם הטבעי בתוך האות [הערת המערכת: תזוזת הדגשים נראית רק בדפי הספר עצמו, ולא בפרסום זה]. הדבר נעשה בהכרה מלאה, מתוך אנלוגיה למציאות הכאוטית שבה אנו חיים. אמצעי גרפי זה נועד לשקף את רוח התקופה, המהפכות, ההפגנות, האבטלה ותחושת החידלון. לשם כך יצר יוגד את 'תנועת הדגשים החופשיים'. רעידת האדמה הפוליטית, החברתית והתרבותית מתבטאת בתזוזת הדגשים ממקומם. התנועה ממחישה באופן סימבולי - ויזואלי את תחושת הכאוס שבה אנו שרויים ומושרים. החריגה מהכללים מבטאת את רצון המגזרים השקופים להשמיע את קולם נוכח תחושת אי הוודאות וחוסר האונים, הפוקדת אותנו בימים שבהם הספר קורם עור ושירים. בעת תזוזת הדגשים בספר נוצר אפקט פסיכו-ויזואלי של טשטוש ראייה, כמוהו כטשטוש הראייה בקרב הציבור שחרד לגורלו ולעתידו בעומדו על סף התהום. בימים של פריצת סכרים שבהם כל מגזר וסקטור משמיעים

קולם ברבים, מצטרף למטה המאבק סקטור נוסף ממודר וממוחלש - הדגשים החזקים והקלים, שקול הגייתם משובש ולעיתים אינו נשמע כלל. המילים, הצלילים, התבניות והתכנים הם כחומר ביד היוצר. כך צולל יוגד לתוך נשמתן של המילים, בורא אחרות או מפקיע אותן מהקשרן, והתוצאה היא מבריקה: מצסיוט (מציאות של סיוט / סיוט של מציאות), חולם נכלם, אקו לא לוגי (לא אקולוגי), שיר ארס, אהבה שמוטה, הספסדים (הספדים להפסדים), המשחילן מהמלין (בהשראת החלילן הנודע), אדמצלמה (אדם מצלמה). מכיוון שהטקסט מנוקד, נצמדתי לחוקים ולכללים כמקובל, אך אבקש להבהיר לפני הקוראים, שוחרי השפה העברית ומכבדיה, כי יש בספר מילים שאותן מצאתי לנכון לשחרר מכבלי חוקי הניקוד, וזאת משלושה טעמים: א. מתוך רצון לשמור על חריזה ומצלול. ב. כדי לשמר את הקשר הרעיוני. ג. בשל המרחב הלשוני שבו אנו חיים, ונובע מתוך שאיפה לשוות לטקסט נופך ידידותי, עדכני ועכשווי ככל שניתן ולתת מקום להגייה העממית היכן שניתן, ובתנאי שאינה זרה לאוזן הישראלית. בכך אני מבקשת להקנות לקורא חוויית קריאה מהנה, קולחת וחפה ממכשולים מיותרים, שהרי מטרת הספר היא בראש ובראשונה ביקורת חברתית, שנועדה להחזיר עטרה לערכי האנושיות ולזכויות האדם וחווה באשר הם, ואין עניינה בהכרח להקפיד על אי אלו מילים ונטיות זניחות או נישאות מעם. ישנן מילים הלכודות במגדל השן, אך כאן מבקש המחבר לחוש את פעימת הרחוב ולהטות אוזן לרחשי הציבור ולרחשיך, הקורא. אני מאמינה, כי בזכות השילוב בין הרעיון ללשון, או בין התוכן לצורה, יחדור המסר ללב הקוראים וייצור את אפקט הטלטלה ה, לשינוי המתבקש. אז נשמו ֶ בקרבם. דבר שיביא, כך מקוּו עמוק וקחו לעצמכם אתנחתא עם שירי טבע ואהבה. כי מי יגיד לנו אם לא יוגד - האיש וההגדה.

הספר יצא לאור בהוצאת 'אופיר ביכורים'. להזמנת הרצאות ומפגשים עם המחבר: a.yoged@gmail.com

62