קשר עין גליון 300 - ירחון ארגון המורים נובמבר-דצמבר 2020

המכללה האקדמית בית ברל | ד"ר שחר גינדי

חוויות הורים בוועדות זכאות ואפיון לאור הרפורמה ממצאי מחקר הצביעו על חוויות קשות הדורשות תיקון

ב ישראל קיימת חקיקה המסדירה את האופן בו ניתנת זכאות לשירותי חינוך מיוחד. בעבר הגוף שהיה אחראי לקביעת זכאות זו בישראל נקרא "ועדת השמה". לאחר מכן נוסף עוד גוף המסדיר שירותי חינוך מיוחד בתוך בתי ספר רגילים, ונקרא "ועדת שילוב", ולאחרונה שונה השם ל"ועדות זכאות ואפיון". ועדות אלו מורכבות ממומחים בתחום החינוך המיוחד, אנשי חינוך, הורים ונציגיהם, והם קובעים באופן דמוקרטי (קרי, בהצבעה) מהו סל השירותים המתאים לכל תלמיד. להורי התלמיד נקבע תאריך לקיום הוועדה ובו חברי הוועדה דנים בחוות דעת חינוכיות, רפואיות ופסיכולוגיות כדי לקבל החלטה. לאחר מכן נשלחת להורים החלטת הוועדה ויש להם פרק זמן קצוב בו הם יכולים לערער עליה. רפורמת ההכלה והשילוב של משרד החינוך שינתה במהלך השנתיים האחרונות את האופן שבו תלמידים מקבלים את זכאותם לשירותי חינוך מיוחד. כאשר נכנסה הרפורמה, בחודשים האחרונים, לשלב אופרטיבי בקיום ועדות זכאות ואפיון בפורמט חדש בכל הארץ, היא עוררה מחאה רבה והגשת בג"ץ מטעם ארגוני ההורים. לאור מצב זה, אנחנו, קבוצה של חוקרי חינוך מיוחד ופסיכולוגים, ערכנו מחקר שיבחן את הנושא מנקודת המבט של ההורים. לצורך המחקר התקיימו אימהות ואב אחד) שעברו ועדות 16( ראיונות עם הורים 17 , והתמלילים נותחו באופן 2020 לילדיהם בחודשים מרץ-יוני איכותני. ממצאי המחקר הראו שהחוויה של רוב ההורים בוועדות קשה. הורים רבים חווים את הוועדות כתהליך בירוקרטי ומנוכר ואת חברי הוועדה כלא רגישים לצורכיהם. הכימות, מתן מספרים לרמת הקושי של הילדים, מעורר את הזעם הגדול ביותר, כפי שכינתה זאת אם לילד כבד שמיעה: "שוק בשר". רוב ההורים הרגישו שהם מגיעים לסיטואציה לא שוויונית זו

ללא הכנה מספקת ולרוב ללא ליווי של איש מקצוע מטעמם. האסימטרייה ביחסי הכוח מאפשרת ליושבי ראש אשר להם שיקולים זרים להטות את תוצאות הוועדה לפי צורכיהם. נציגי הורים בוועדות סיפרו על לחץ להוריד ציוני ראמ"ה ולהפחית זכאויות. המחקר מעלה שאלות בדבר חווייתם של הורים מעוטי יכולת, ועולה החשש כי ועדות אלו עלולות להפוך לכלי נוסף להנצחת פערים חברתיים. הרפורמה כללה שימוש בשאלון חדש, שנקרא שאלון ראמ"ה, אשר קובע את מידת הצורך של התלמיד בתמיכה. הורים ביקרו במיוחד את ציון הראמ"ה על כך שהוא אינו רגיש לשונוּת הבין-אישית בקרב תלמידים עם קשיים רבים ומגוונים, שהוא מסתמך על חוות דעת של ממלא השאלון - אשר יכול להיות אדם עם הכשרה מינימלית בחינוך מיוחד, על חוסר השקיפות שלו ועל חוסר הידידותיות שלו. אם לשלושה ילדים עם אוטיזם אמרה על השאלון: "מורה מן השורה שאין לו ילד בחינוך מיוחד ועונה על השאלון, הוא לא תמיד... מבין את המינוחים." לאור האמור, המלצנו למשרד החינוך לחזור לאידאולוגיה החברתית ההומניסטית המבוססת על כבוד האדם, שהנחתה את דוח דורנר: • לשפר את הכנת ההורים לוועדות. • להעביר את תפקיד יו"ר הוועדה לגוף חיצוני ניטרלי. • לתת משקל לכל הגורמים המעריכים את תפקודו של הילד. • לתת קדימות לרצונם של הורי התלמידים. את הדוח המלא ניתן למצוא בדף הסגל של ד"ר שחר גינדי באתר המכללה האקדמית בית ברל. השתתפו בעריכת המחקר: ד"ר גלעדה אבישר, אנסטסיה אולקין, ד"ר אורית גילור, עדי דסקלו, ד"ר נעם יצחקי, ד"ר רינת מיכאל, ד"ר ריבה מנדל, גלי נאור זיידמן, ד"ר ענת משה, אורלי נגרי, חגית קציר ד"ר מרסל קרוגר, ד"ר אלונה רודד

35