קשר עין גליון 300 - ירחון ארגון המורים נובמבר-דצמבר 2020

מרכז מגמת מדעי המחשב בכפר הנוער ויצו ניר העמק; דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב; | ויליאם פרג'ון יועץ מגמת הנדסת תוכנה - מה"ט

על ה"ידיעה" והלמידה המקוונת

האתגר ליצור ידיעה בקרב הלומדים בסביבת למידה מקוונת

נ סו לדמיין את רנה דקארט, יושב לבד בבקתה מבודדת , לשונות האש של האח מרצדות, 1641 באחד מהימים בשנת חשכה מסביב, והוא מביט על האש, ומטיל ספק במציאות הסובבת אותו, מטיל ספק בחושיו ובתפיסת המציאות מסביבו - מינימליזם של ידיעה שמצטמצם רק לקוגיטו, המסקנה היחידה אליה הוא מגיע: "אני חושב - משמע אני קיים". הרעיון של הטלת ספק בידיעה אינו ייחודי לדקארט. אומנם הקוגיטו הציב את נושא הידיעה ואת הגותו במרכז הבמה, אבל הטלת ספק בידיעה היא מקדמת דנה. שאלות, דיונים ומסות בשאלת הידיעה החלו הרבה לפני זמנו של דקארט. אנו רואים דיון על ידיעה אלפי שנים מוקדם יותר - לדוגמה, בדיאלוגים של אלפטון ("מנון" ו"תיאטיטוס"). הפילוסופיה האפיסטמולוגית מתמקדת במהות הידיעה ובתורת הידיעה. בחקר הידיעה דנים בטיעון, אמנה, הצדקה, אמת, שקר, ידיעה, דעה, משמעותם של מושגים. תחום דיון שמתחבר לאפיסטמולוגיה הוא הוראה ולמידה, וליתר דיוק, "העברת ידע". דיון ברעיון של "העברת ידע" מצד אחד, עומד דקארט וטוען שאין הוא יודע דבר על המציאות, ומטיל ספק בהכרה ובידיעה על כל עצם או רעיון, ומצד אחר אנו, בשיח היום-יומי, משתמשים במושגים של "העברת ידע" ו"הקניית ידע". מנקודת מבט פילוסופית אפיסטמולוגית, האירוע של העברת ידע אינו אפשרי. פילוסופים ואנשי חינוך הטילו ספק - ומטילים ספק - בקיום אירוע של למידה בדרך של העברת ידע ממורה לתלמיד.

אוגוסטינוס כותב, ב"וידויים": "הםסבוריםשאפשר ללמוד באופן חיצוני מתוך מילותיו של המורה". לב ויגוצקי כותב, ב"מחשבה ותרבות": "הניסיון הפדגוגי, לא פחות מהמחקר הניסיוני, מראה שהוראה ישירה של מושגים היא בלתי אפשרית, מאמץ סרק מהבחינה הפדגוגית, המורה המנסה להשתמש בגישה זו אינו משיג דבר פרט ללימוד ריק מתוכן של מילים" ("מחשבה ) קובע כי "ידע 2003( ). פרופ' גבי סלומון 2003 ," ותרבות אינו עניין של העברה, אלא עניין של בנייה עצמית מודרכת" :)2000( ). ענת זוהר 11 ' ("טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע", עמ "העברת מידע דורשת בהירות וסדר, אולם תהליך בניית ידע יוצא נשכר דווקא מעמימות ומקונפליקט". ואסכם את החלק הזה במשפט - אולי אלמותי - של אוגוסטינוס ("וידויים", עמ' ): "איזו סקרנות מטופשת מביאה את האדם לשלוח את ילדו 31 לבית הספר כדי שילמד מה המורה חושב". בתיאור הקצרצר הזה של דיון פילוסופי, בדבר אי היתכנותם של תהליכי העברת ידע, יש כדי לספק לנו חומר למחשבה. ננסה להעריך כאן, באמצעותו, את גודל האתגר של ההוראה בסביבה מקוונת כיום. אתגר ההוראה בסביבה מקוונת בסביבת הלמידה המקוונת אומנם משתנה הייצוג של המידע שהלומד מקבל (יש בו, למשל, יותר סרטונים, מצגות, תמונות, אנימציות, צלילים ועוד), אך בכך אין שינוי מבחינת המתודות של "העברת ידע", לעומת ההוראה הפרונטלית בכיתות. בעת הזאת מרבים לדבר על מבנה השיעורים המקוונים, והמודל המוצע בחלק מבתי הספר כולל שני פרקי זמן בשיעור מקוון: הקניה ותרגול. מודל זה מוטעה, לדעתי, ואינו משנה את המציאות של הקושי והאתגר ליצור ידיעה בקרב הלומדים.

46