קשר עין גליון 300 - ירחון ארגון המורים נובמבר-דצמבר 2020

דיקנית הפקולטה למדעי הרוח והחברה במכללת סמינר הקיבוצים | פרופ' סמדר דוניצה-שמידט

רחלי אברהם-איתן מאת "מורים" על השיר

כ מי שמכשירה מורים זה עשרים שנה, דפדוף מהיר הספיק לי כדי לבחור בשיר שכותרתו "מורים". מקריאה של השיר מתברר לנו כי המשוררת רחלי אברהם- איתן תופסת את החינוך כמו שצריך, במובן רחב הרבה יותר מהוראה בלבד. המורים אינם רק מורים. הם גם מחנכים. בעולמו ובאישיותו של אדם, אבני הבניין ו אבן יסוד החינוך הוא ועל כן לא בכדי בחרה רחלי לעשות שימוש רב באבנים בשיר אבני שעוזרים לנו להגיע אל הליבה. אבני האור – החינוך הוא יסייעו בדרך המצולקת, אבני החינוך יתוו את הדרך, חינוכם ינבטו זרעי תובנות. החינוך אומנם יוביל אותנו סדקי אבנים ובין לעתיד טוב יותר, כותבת רחלי, אבל הדרך היא ללא ספק קשה, והמשוררת עדיין חשה תהיות ומחפשת ותרה את דרכה. זהו . ילדות אבודה חיפוש ארוך, שהחל עוד מזמן, בתקופה של , שאותן זרעי תובנות ולאבני אור רחלי, שרוצה לצמוח, זקוקה ל תקבל באמצעות החינוך. אבל לא רק החינוך חשוב. אלמנט משמעותי לא פחות הוא השירה. באמצעות השירים מוצאת המשוררת את דרכה – והיא . גם הטבע נוכח בשיר לצמוח מחדש במעשה השיר כותבת: באופן בולט ביותר, וניכר כי החיבור לטבע חשוב לא פחות. החינוך, השירה והטבע משתלבים זה בזה. פרופ' ניצה בן דוב כותבת על רחלי שהספרים והטבע הצילו את נפשה לאורך השנים, אבל אני סבורה שמי שהציל אותה הייתה היא עצמה והאופן הפרו-אקטיבי שהיא נוקטת בחייה, והדבר בא לידי ביטוי גם בשיר הזה. כאשר אנו נתקלים בקשיים במהלך חיים, ניתן לבחור בדרך כלל בין שתי אפשרויות קוטביות - בדרך הפסיבית או בדרך האקטיבית. בדרך הפסיבית האפשרות היא, כפי שכתוב בשיר, . אך ניתן גם לבחור בדרך לצפות לגשם שירעיף קורטוב מזל . בשיר ניתן למצוא רמז למלא טופסי בקשות האקטיבית ו

ד"ר רחלי אברהם-איתן מורים /

ווּ ְ ט ִ הּ ה ָ דוּת ְ ל ַ י י ֵ לוּל ְ ס ַ ת מ ֶ א ח ָ ר ְ ז ִ מּ ִ ים מ ִ בּ ַ ים ר ִ כ ְ נּ ַ ח ְ מ ב. ָ ר ֲ ע ַ מּ ִ וּמ ם ָ נּוּכ ִ י ח ֵ נ ְ ב ַ ין א ֵ בּ ה. ָ בוּד ֲ דוּת א ְ ל ַ י י אוֹר ֵ נ ְ ב ַ ר א ַ ח ַ ה א ָ ר ָ ן תּ ִ י ַ ד ֲ ע ה ָ בּ ִ לּ ַ ל ה ֶ א ַ יע ִ גּ ַ ה ְ ל יר. ִ ׁ שּ ַ ה ה ֶ שׂ ֲ ע ַ מ ְ שׁ בּ ָ ד ָ ח ֵ מ ַ ח ֹ מ ְ צ ִ ל ים ִ נ ָ ב ֲ י א ֵ ק ְ ד ִ ין ס ֵ בּ בּ. ַ אוֹבּ ָ ת בּ ַ יח ִ מ ְ נוֹת וּצ ָ י תּוֹב ֵ ע ְ ר ִ ז ר – ָ ח ֻ א ְ עוֹד לֹא מ צוּ, ֲ ע ָ י שׁוֹת ָ קּ ַ ס בּ ֶ פ ֹ א ט ֵ לּ ַ מ ְ ל יף ִ ע ְ ר ַ יּ ֶ ם שׁ ֶ שׁ ֶ גּ ַ פּוֹת ל ַ צ ְ ל ל ָ זּ ַ טוֹב מ ְ ר ֻ ק ת ֶ ק ֶ לּ ֻ צ ְ מּ ַ ךְ ה ֶ ר ֶ דּ ַ בּ ת ֶ כ ֶ לּ ַ י שׁ ֵ ל ֲ ע ַ נּוּךְ ו ִ י ח ֵ נ ְ ב ַ א רוֹת ֵ ד ְ ין גּ ֵ ים בּ ִ מּ ֻ ד ֲ א ים. ִ ק ָ פּ ְ ק ֻ פ ְ מ

)2020 , יוני דעסא-קרקוביאק ומחול הקורונה (מתוך:

לכוחה של המשוררת, שהצליחה, על אף כל הקשיים בחייה, לצמוח, ללמוד, לכתוב שירה ואף לפרסם את שיריה. המורים והמחנכים, ממזרח וממערב, היו שם, אך היא עצמה מילאה כנראה הרבה מאוד טופסי בקשות.

49