קשר עין גליון 300 - ירחון ארגון המורים נובמבר-דצמבר 2020

מנחה אירועי ספרות בחיפה, גמלאי של ארגון המורים | עמיקם יסעור

אוסף שברים ומנסה להדביק בעזרת חומרים שילדיי ונכדיי מייצרים

שיחה עם המשורר מרדכי הרטל עם צאת ספר שיריו הרביעי - והשישי במניין ספריו 77 "ארץ שני האגמים" בהוצאת עיתון

לפני שאפנה אליך שאלות אקדים ואומר שלדעתי, אתה אחד המשוררים הבולטים בחיפה, ולא בכדי יש לך ערך בוויקיפדיה והשתתפת באנתולוגיה חשובה של שירים על הלשון העברית שנה ושמה "עורי שפת עבר". 1500 לאורך אולי תציג את עצמך. ,1964 הגעתי בגיל עשר עם בני משפחתי לארץ, בנובמבר וכעבור חודשים אבי מת מוות פתאומי. בילדותי ובנעוריי גרנו בנווה דוד. סיימתי לימודים בתיכון עירוני א', ולאחר שירותי הצבאי למדתי באוניברסיטה לתואר ראשון בחוגים לספרות עברית וספרות כללית. הגשתי שירים לתחרות ע"ש רון אדלר באוניברסיטה וזכיתי במקום הראשון, יחד עם המשוררת שלי אלקיים. בתחילת שנות השמונים שיריי החלו להתפרסם הופיע ספר שיריי 1985- במוספים הספרותיים ובכתבי עת. ב הראשון "מן הטעם הפשוט" בהוצאת ספריית פועלים, וב- הספר "לעומת זאת" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בהמשך 1991 פרסמתי שני קובצי סיפורים: "מחויבותה של שני ברנר" בעיתון בשנת 77 ו"ההיריון הבא יהיה במינכן" בעיתון 2006 בשנת 77 בשנת 77 , וספר שירים "למעלה ולמטה מזה" בעיתון 2010 .2017 , עברתי לקריית שמונה. שם 1981 בסיום לימודיי, בשנת התגוררתי ולימדתי בתיכון דנציגר במשך שבע שנים, ושם 31 חזרנו לחיפה, ומאז, במשך 1988 הכרתי את אשתי. בשנת שנים, לימדתי בתיכון עירוני ג'. באחת השנים נבחרתי על ידי התלמידים למחנך האהוב. אני חבר אגודת הסופרים. 1994 משנת

במה עוסקים שיריך? חומרי הגלם שלי שונים: הילדות, המשפחה שהתרסקה לאחר מות אבי, הבדידות, הפגישה עם העברית, המשפחה שהקמתי, ההוראה, החיים בארץ. את השברים מהמשפחה שהתרסקה אני מנסה לאסוף ולהדביק בעזרת חומרי הדבק שילדיי ונכדיי מייצרים. אני גם מנסה להרחיב את היריעה, וכתבתי מחזור שירים שבהם בעלי חיים וחפצים מדברים, ומין מחזור עתידני בו מקיפים את כוכב ארץ שני ירחים. וכן כללתי בספר מחזור שירים על חיפה עירי, ומחזור שירים המוקדש לקורונה, ובו בכל שיר מדבר נגיף הקורונה, שחדר עמוק כל כך לחיינו ושינה אותם. בשיר הפותח את ספר השירים הקודם כתוב שבמשך עשרים וחמש שנים לא כתבת שירים. איך זה קרה? לאחר הוצאתו לאור של ספר השירים "לעומת זאת" ניסיתי לכתוב פרוזה, והיה קשה לכתוב פרוזה. אבל בדיעבד התברר לי, שכתיבה פרוזה הייתה הכנה לכתיבת שירה בשלה יותר. פרוזה הייתה עבורי כמו לרעות בשדות זרים, והייתי מדמה אותה לחציבה במכרה שיש, ואילו את כתיבת השירה - לחשיפה של כלי חרס ושחזורם. עברתי תהליכים שונים, ופתאום השירה חזרה והתפרצה, וכל שנותר לי הוא לאסוף את המים מהמעיין, להעביר אותם לבקבוקי שתייה ולהציע אותם למכירה. מדוע אתה כותב? • כדי שאוכל סוף סוף לרדת מכבש האונייה שעגנה בנמל חיפה יד ביד עם אבי והפעם לא לשחרר את ידו מידי; • כדי לערוך ספירת מלאי מחודשת של המילים העבריות שמצויות ברשותי;

50

Made with FlippingBook flipbook maker