קשר עין גליון 302 - ירחון ארגון המורים מרץ-אפריל 2021

מדובר בזכות אדירה; אני מקבלת הודעות וטלפונים מבוגרים ששיניתי את חייהם, והם לא מבינים עד כמה הם שינו את חיי - עם כל תלמיד/ה גדלתי, צמחתי, התפתחתי, ונעשיתי טובה יותר ויותר עבורם

תקופת הקורונה בחינוך בתקופת הקורונה נדרשו אנשי חינוך להיות גם אנשי טיפול משום שהמציאות מחייבת – במקרים שילדים נקלעו למצבים של בעיות רגשיות, עצבות, דיכאון, ופשוט הלכו לאיבוד. בדרך כלל, מורים שמחים ללמד את הילדים במפגש אנושי כי אין לזה תחליף. הם מנסים לעשות כמיטב יכולתם במרחב הזה. השנה האחרונה הייתה מטלטלת מאוד, והמורים נדרשו לתעצומות נפש, ליצירתיות ולהסתגלות לשינויים בקצב מהיר. בתקופה זו רואים באופן מובהק את הדרכים השונות שמורים מתמודדים בהן עם המצב החדש שנוצר. חלק מהמורים ניצלו את המצב לעשיית הלמידה לחוויה מרתקת. לעומתם, מורים אחרים נותרו מקובעים בשיטות הלימוד הישנות אשר אינן עונות על הצורך של תקופה זו. בעיניי, אין ולא יהיה תחליף לכיתות קטנות או למודל של שני מחנכים בכיתה כדי שהמורים יוכלו לתת את המענה הטוב ביותר לילדים ולנוער. תנאי העבודה של המורים כידוע, המשכורות של המורים אינן בהלימה לרמת ההשקעה שלהם, לשעות העבודה ולמה שנדרש מהם על בסיס יומי. בנוגע לימי החופשה, הסיבה שהציבור משתלח במורים היא שהמדינה לא מטפלת בימי החופשה של שאר הציבור וההורים מרגישים שהנטל על מציאת פתרונות הוא עליהם בלבד. על המדינה לתת לכך פתרון הולם. כפי שראינו, יש פתרונות יצירתיים, ומוצאים גם תקציבים לכך כאשר מתמקדים בפתרונות אשר עונים על צורך ציבורי, כדוגמת בית הספר של החופש הגדול (מיוזמתו של שר החינוך לשעבר הרב שי פירון).

במה אני עוסקת היום ואיך הגעתי לזה? בכל שנות עבודתי בחינוך היו לי שאיפות רבות להתקדם בתחומים שונים, לפרוץ דרך בעשייה שלי ולהביא לידי ביטוי את היזמית שבי. כיום אני מלווה מורים בהקמת עסק במקביל לעבודתם במערכת החינוך - מורים שמחפשים אפיקי הכנסה נוספים שיאפשרו להם לא לעזוב את המערכת. אני לא מוצאת סתירה בין אהבה לחינוך לבין השאיפה לחיות ברווחה כלכלית. אני מאמינה שאינטרס ציבורי הוא שמורים ומורות יובילו את עצמם לעצמאות כלכלית ובדרך זו תוכל המערכת לשמר את המורים הטובים שלה. כאשת חינוך הגעתי ליוזמה זו מתוך רצון לגרום למורים לשפר את היכולת הכלכלית שלהם ועדיין להמשיך לעשות את מה שהם אוהבים. שאיפות לשנה הקרובה השאיפות שלי לשנה הקרובה נוגעות בדבר שהכי חשוב לי – שיראו את הילדים ובני הנוער ושיהיה מבוגר משמעותי שילווה אותם במסע ההתבגרות שלהם. המטרה שלי היא להכשיר מתנדבים מחברות הייטק ומארגונים שונים בארץ לתהליך ההתנדבות עם בני הנוער. חוסר ידע בקרב מתנדבים מונע מהמתנדבים להגיע למתבגרים ולהשפיע באמת. ידע וכלים מתאימים יכולים להביא מתנדב למצב שהוא משנה את חייו של הנער שהוא מלווה. בעיקר בתקופה זו כלל הנוער בארץ הפך להיות נוער בסיכון בצורה זו או אחרת, ובסך הכול הם רק רוצים להרגיש שהם קיימים, שייכים ורצויים.

40