קשר עין גליון 302 - ירחון ארגון המורים מרץ-אפריל 2021

דזידריוס ארסמוס, מגדולי מלומדי הרנסנס, ומציין כי "נמצא גם ברשימותיו את המונח 'גזע' בהקשר ליהודים. לכן, למשל, ספרד, גם לאחר גירוש יהודיה, נותרה בעיני רוחו ארץ יהודית ). אזכיר 13-12 ' מובהקת בגין מומרים הרבים שנותרו בה" (עמ כאן פרשייה המלמדת על תפיסתו של ארסמוס את היהודים. Girolamo Aleandro,( המלומד האיטלקי ג'ירולמו אלאנדרו ) היה מקורב מאוד לארסמוס - עד שיחסיהם נקלעו 1480-1542 לשבר עמוק. ומכיוון שאין כתם נורא יותר לאדם מאשר מוצא יהודי, טפל ארסמוס על אלאנדרו (בפרסום אנונימי): "הוא נולד למשפחה יהודית שהתגאתה לאין שיעור באילן יוחסין שהוביל עד לאברהם. האם הוא באמת הוטבל לנצרות?...אין הוא נמנע מכל גילוי חיבה לא מכובד. הוא נהג לכעוס עד טירוף, ולעיתים התלהב באופן קיצוני. הוא הפגין יהירות חסרת כל רסן, תאוות בצע ללא גבול, ליבידו מפלצתי ובלתי נשלט... בדרכים שאינן ידועות לנו עלה בידו לערוק, כשהוא מתחזה לנוצרי, ולחיות בין נוצרים. כך הגדיל את תפארתו של משה שלו והקטין את זאת של ישוע... אלאנדרו, יהודי מלידה, ששפת אמו הייתה עברית, הסווה את עצמו כנוצרי, סוס טרויאני בקרב הנוצרים...שמועות, באופן כללי, וכל מראהו החיצוני של אלאנדרו, וכן אופן דיבורו, בנוסף לאמונתו, כל אלה מעידים בבירור שהוא יהודי... זה אלאנדרו, בן משפחתו של יהודה איש קריות, העולה על אבותיו, ומוכן אף תמורת שלוש דרכמות לבגוד בבשורה הנוצרית."

אלאנדרו למד עברית ממשה פרץ, פליט יהודי מספרד, שלימים הוטבל לנצרות בשם ג'ירולמו. אולי זה היה מקור השמועה המופרכת על יהדותו של אלאנדרו. אלא שמעבר לכך, בולטת התייחסותו של ארסמוס למאפיינים היהודיים הפיזיים של אלאנדרו, לדרך הדיבור שלו, ובמיוחד למראהו היהודי, והיא מעידה על מרכיב ביולוגי-דטרמיניסטי בתפיסתו את היהודי. תפיסה כזאת, גם אם איננה מושתתת על תורת גזע סדורה, היא אנטישמית. מי שמאמין כי מאפייני "האחר", היהודי במקרה הזה, נקבעים על ידי הטבע, וכי מאפיינים כאלה אינם ניתנים לשינוי ומועברים מדור לדור - הוא אנטישמי. אם כן, אצל ארסמוס (ועוד לפניו) ניתן לאבחן שנאת יהודים גזענית, אלא שעפ"י זנד אין בכך להעלות או להוריד – המדע איננו מכיר בקיומו הביולוגי של גזע יהודי ועל כן אין להשתמש במונח "אנטישמיות", אלא ב"יודופוביה". האם העובדה כי שתי סבתותיו וסבו של זנד, כמו גם סבתי וסבי, הושמדו בשואה בשמה של בדיה פסוודו-מדעית, ולא בשמה של אמת מדעית צרופה, באמת משנה משהו? הבה נניח לרגע כי קיומו של גזע יהודי/שמי היה בגדר אמת מדעית, האם עקב כך השואה הייתה נתפסת כמחרידה פחות, או כנוראה יותר? במילים אחרות, לבדיות או סברות יש לעיתים קיום וכוח משל עצמן, והפרכתן המדעית איננה בהכרח מבטלת אותן. וכך גם, למרבה העצב, כשמדובר בתפיסות גזעניות או תורות גזע.

57