קשר עין גיליון 303 מאי-יוני 2021

פסיכולוג ומרצה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית לחינוך אחווה | ד“ר רמי רחמים

חשיבותו של העידוד בתהליך החינוך

על ההשפעה של תגובת עידוד לעומת ביקורת בגיל ההתבגרות

א יך לנהוג כשנער או נערה נכשלים או עושים משהו לא בסדר, האם למתוח ביקורת עליהם ולהסביר להם היכן טעו, או דווקא להחמיא להם ולחזק אותם? כהורים וכמחנכים, כדאי שנשקול היטב את תגובותינו במצבים כאלה. ביקורת ועידוד הם שני סוגי תגובה שונים, שבדומה לזכוכית מגדלת, מגדילים ומעצימים את הדבר שבו הם מתמקדים. הביקורת מעצימה את הטעויות, השגיאות והקלקולים, ולעומתה העידוד מעצים את היכולות והכישרונות. ביקורת היא כלי מקובל בידי הורים ומחנכים ללמד באמצעותו את המתבגרים מה לא לעשות ואיך לא להתנהג, ויש הרבה היגיון בשימוש בו. אבל נשאלת השאלה אם דרך הביקורת משיגה את המטרה באמת - ומה המחיר של דרך זו. תחת הזכוכית המגדלת של העידוד מונחים היכולות, הכוחות והכישרונות של המתבגרים, גם אם הם לא באים לידי ביטוי ברגע נתון. גם כלי העידוד מאפשר ללמד ולהדריך, אבל זו לא המטרה הראשונה שלו. המטרה הראשונה של עידוד היא לחזק את מי שחווה כישלון. באנגלית משמעות המילה לעודד היא להפיח אומץ, וזה בדיוק הדבר שלו זקוקים המתבגרים לאחר שחוו כישלון. הם זקוקים

לאומץ לנסות שוב, לאומץ להאמין שהם יכולים להצליח בפעם הבאה ולאומץ ללמוד מהטעות – כי טעות היא רק עוד דרך ללמידה ובשום אופן לא פגם באישיות. ויותר מכול, הם זקוקים לאומץ להיות בלתי מושלמים. כשהמתבגרים מקבלים את כל אלה, הם מקבלים כוחות להמשיך הלאה ופוגשים את עצמם באופן חיובי. הביקורת שמדגישה את השגיאות והטעויות כדבר שלילי מביאה פעמים רבות לתוצאה הפוכה מהמצופה, גם אם הכוונה הייתה חיובית. כולנו מכירים את הנערים והנערות שהפסיקו ללמוד, כי אמרו להם שלא יֵצא מהם דבר, או את אלה שהפסיקו להצביע בכיתה כי חששו שילעגו להם. ולא רק בחוץ, גם בתוך הבית הביקורת יכולה להיות הרסנית. תחושת כישלון היא הרגע שבו המתבגר מאבד את ביטחונו העצמי ואת תחושת המסוגלות שלו - וזה כואב. בנקודת הזמן הזאת הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא להפיג את הכאב, וזו בדיוק מטרת העידוד – להעלות את הדימוי העצמי של המתבגר, בראש ובראשונה בעיניו שלו עצמו. אפשר לטעון שביקורת אינה חייבת לפגוע ולהחליש, ושהיא

34