קשר עין גיליון 303 מאי-יוני 2021

בּ ֵ ש ֱ ל ָ פ ִ ח הסיכויים לשיבושים בקריאה בלשונות שבהן האותיות משמשות עיצורים וגם תנועות שואפים לאפס; לא כן הדבר בעת קריאת עברית ללא סימני ניקוד - מילים רבות נהגות שלא כהלכה עקב כך

שלא כהלכה עקב כך, ומספר הטעויות שנצרבו בזיכרון דוברי העברית הוא עצום.

ה היא ָ ר ָ ע ְ ". מן הסתם היא לא ידעה כי נ 17 ה בת ָ ר ָ ע ְ ואמרה: אני נ קולו של החמור... וכי הגיית המילה שמשמעותה בת, בחורה - ה. ָ ר ֲ ע ַ ר - היא נ ַ ע ַ מילה בנקבה שמקבילה למילה נ ה היא חידוש של האקדמיה ללשון העברית לציון מעיל ָ סוּט ְ ל > . אישה התפארה לפני חברתה ואמרה VEST קצר, הקרוי בלעז לה: “מחר אני הולכת לחנות לסוֹטוֹת״... מכיוון שנתקלה במילה לסוטה ללא ניקוד, חשבה לתומה כי המילה נהגית כך, בחולם מלא בהברה הראשונה. והנה משפט שנתקלתי בו כשהופיע בהתכתבות באינטרנט: > "הבחור המוכשר יתחיל לנגן בעוד חדש". גם כאן שתי ש; ואפשרות ֶ ד ֹ משמעויות: הבחור המוכשר יתחיל לנגן בעוֹד ח ש". ָ ד ָ שנייה: "הבחור המוכשר יתחיל לנגן בעוּד ח בימים אלה של קורונה כתבה אישה לחברתה: "אתמול ספר > נחמד גרם לי עונג רב"; וכאן תוכלו לגלות בעצמכם מהן שתי אפשרויות הקריאה בגלל היעדר ניקוד... כמי שגולש רבות באינטרנט, אני נדהם וזועם תמיד מחדש על הבאת שמות רבים בתעתיק עברי ללא ניקוד וגם ללא התעתיק הלועזי בסוגריים. לדאבוני, גם במאמרים שונים בעיתונות ובירחונים רבים הכותבים מתעלמים מן העובדה כי רבים מהקוראים יתקשו לקרוא נכון את השמות הלועזיים המובאים בעברית בהיעדר ניקוד. נשאלת השאלה, כיצד ניתן לפתור את הבעיה? פתרון חלקי למי שכותבים שמות לועזיים בעברית הוא לנקד את המילים, ואם הכותבים מתקשים בניקוד, טוב וחשוב להביא את התעתיק הלועזי של השמות בסוגריים. בטקסטים העבריים רצוי להנהיג ניקוד חלקי במקומות שבהם יש אפשרות של קריאה משובשת או של דו משמעות. רד החינוך לא מייחסים חשיבות, כבעבר, ללימוד ניקוד ֹ במש בשיעורי לשון, ובכך מחמיצים הזדמנות פז להחדיר למוחם של תלמידינו עברית תקינה. הדבר עלול להביא ללשון רבת שגיאות ובכייה לדורות. בידינו כלי שיכול לאפשר לנו לשמור על כבודה של העברית כרים ֹ גם לדורות הבאים - גם אם תלמידים שיכלו לצאת נש מהחזרה ללימוד הניקוד יאמרו למשמע הצעה זו: "יאללה, ביי"...

דוגמאות למילים שהניקוד יכול למנוע טעויות בהגייתן

כמה טעויות רווחות, למשל, בשימוש בפעלים שאות השורש הראשונה שלהם, נ׳, נבלעת (עקב תהליך שינוי שהתרחש בשפה בתקופות קדומות), בעיקר בפעלים בהווה של בניין הפעיל: יקות ועוד (הצורה שלפני היבלעות ִ זּ ַ יעים, מ ִ גּ ַ יעה, מ ִ סּ ַ יר, מ ִ כּ ַ מ יר; אפשר להשוות זאת לצורות הפעלים ששלוש ִ כּ ְ נ ַ הנ׳ הייתה מ יש). יש ּ ִ ב ְ ל ַ יר ומ ִ בּ ְ ס ַ אותיות השורש שלהם מופיעות בהן, כמו מ כּיר וכו׳ – מתוך ֵ ההוגים את ההברה הראשונה בהם בצירה – מ אי ידיעה על גלגולה של המילה. מאלית, ואחת הטעויות ֹ רבים אינם מבחינים בין ש' ימנית לש' ש הנפוצות ביותר בעברית היא הגיית המילה שדרות בש' ימנית, דרה ֹ דרות); המשמעות של המילה ש ֹ במקום בש' שמאלית (ש היא רחוב שעצים סדורים בשורות לאורכו או משני צדדיו – וניקוד יכול לעזור לשמר את ידיעת המשמעות הזאת. כל" משמעו בעיון, בהבנה טובה. הניב מופיע ֹ וֹם ש ֹ הביטוי "בש ים ִ לֹה ֱ א ָ ת ה ַ תוֹר ְ ר בּ ֶ פ ֵ סּ ַ אוּ ב ְ ר ְ ק ּ ִ י ַ במקרא, בספר נחמיה ח, ח: "ו ל". בהקשר הזה זכור לי מקרה משעשע שבו ֶ כ ֵ ֹ וֹם שּ ֹ ש ְ ש ו ָ ר ֹ פ ְ מ כל"... ֹ שמעתי מפי אדם את המשפט "עלינו להתנהל בשׁוּם ש ה, זו מילה המורכבת ֹ ל. למעש ּ ָ ב ְ כ ַ המילה רכבל נהגית בפי רבים ר ל. ֶ ב ֶ כּ ַ ל, ולכן יש להגות אותה ר ֶ ב ֶ כּ + ת ֶ ב ֶ כּ ַ משני רכיבים: ר לפני שנים ספורות (עוד בטרם הגיעה הקורונה למחוזותינו), כשטיילתי להנאתי באזור מצדה, נסעתי, כמו רבים מן התיירים, אל פסגת ההר ברכבל. לפני הירידה אמר המלווה בקרון: ל!" למשמע הדברים ניגשתי ּ ָ ב ְ כ ַ "תרדו בבקשה בזהירות מהר אליו ואמרתי לו בשקט: "סליחה שאני מעיר לך, אבל יש לומר ל!" תגובתו המיידית הייתה: "אל תלמד אותי איך אומרים, ֶ ב ֶ כּ ַ ר שנים!"... 15 אני עובד פה כבר משפטים באווירה של הומור בימים אלה התרוצצה ברשת האינטרנט הערה נכונה: חשוב > מאוד לנקד את המשפט: “ערבי שירה בציבור״. לפני מספר שבועות הופיעה בחורה בטלוויזיה בריאיון מיוחד >

50