קשר עין גיליון 308 מרץ-אפריל 2022

מורה ומדריכה לאזרחות בתוכנית "חלוצי הערכה" של משרד החינוך | שרית אלוני

על הסללה ורפורמת הבגרויות מדוע נדרשת ההסללה המעדיפה את המקצועות המדעיים על פני כל היתר?

ב צירוף מקרים מוזר חברה לה רפורמת הבגרויות העכשווית של שרת החינוך עם טקסט בבחינת הבגרות בלשון במועד חורף, תשפ"ב, אשר מדבר על הסללה. המונח הסללה נכנס ללקסיקון הישראלי אי שם בסביבות , עם הפניית התלמידים המתקשים (שרובם היו 70 שנות ה- ממוצא מזרחי באותה העת) לבתי הספר המקצועיים, לעומת ה"אליטה" האשכנזית, שהופנתה לבתי הספר העיוניים. מובן שבכל כלל היה יוצא מן הכלל, ובוודאי השיטה לא הייתה גורפת, אך היא בהחלט הייתה מגמתית. והינה קמו להם שרי חינוך לדורותיהם שסברו שאין כמו רפורמה טובה כדי ליצור שוויון בין התלמידים, חיסלו את בתי הספר המקצועיים כמעט לחלוטין, ויצאו בהפגנתיות בסיסמה "כל אחד יכול" (הם רק שכחו לשאול מה כל אחד יכול). מן ההיבט התאורטי של השוויון – אכן הייתה בכך בשורה של ממש. סוף סוף כל תלמידי ישראל ישהו יחד וייהנו משירותי חינוך אחידים בבתי הספר הממלכתיים. מן ההיבט המעשי, זה היה פלופ אחד גדול. הכשל היה חוסר הבנה שאין דינו של יוסי, שהוא עילוי בעל יכולות כתיבה ספרותית נפלאות, כדינו של איתן, שהוא עילוי בעל יכולות טכניות מופלאות. וכך... אט אט... תוך גילוי ההבדלים המהותיים בין יכולותיהם של התלמידים השונים, נוצרה הסללה בלתי מפוקחת בתוך בתי הספר - כשתלמידים בעלי כישורים טכניים ויכולות פרקטיות אינם מוצאים את מקומם כלל על ספסל הלימודים בעל האוריינטציה האקדמית, נשרכים מאחור, ומנותבים לכיתות סמי מקצועיות, במקרה הטוב - ולכיתות מב"ר ואתג"ר במקרה הרע. אז מה לכך ולרפורמה המוצעת? שוב... המונח הוא הסללה. רק שהפעם יבחינו בין הטובים למתמטיקה ולמדעים לבין הנוטים

אם כבר רפורמה במערכת בחינות הבגרות – למה לא לעשות זאת בדרך אחידה? למה לא לאפשר לכל תלמיד להראות את כל יכולותיו, בכל התחומים בהם הוא חזק, ובכללם המקצועות ההומניסטיים?

למקצועות ההומניסטיקה – המקנים לבן אנוש את צביונו ואת דמותו האישית והחברתית. ואל תטעו – אני בעד צמצום בחינות הבגרות. מיליון שאלונים מחולקים לפי שנים ועוד הערכה חלופית ממלאים את לב התלמידים שאט נפש, מתסכלים, וחושפים את מערומיה של מערכת החינוך. האידאולוגיה ש"אין

להנשיר" שום תלמיד לא עושה חסד, לא עם התלמיד ובוודאי לא עם מערכת החינוך, אשר מלמדת את התלמיד לשקר, להמציא, ובעיקר – לא לקבל אחריות למעשיו ולהתנהלותו. אם כבר רפורמה במערכת בחינות הבגרות – למה לא לעשות זאת בדרך אחידה? למה לא לאפשר לכל תלמיד להראות את כל יכולותיו, בכל התחומים בהם הוא חזק, ובכללם המקצועות ההומניסטיים? מדוע נדרשת ההסללה המעדיפה את המקצועות המדעיים על פני כל היתר?

37