קשר עין גיליון 309 מאי-יוני 2022

. מקור: ויקיפדיה אגדת חורבן כרזת הסרט

וזכורות לנו נבואות התוכחה העזות של נביאי התקופה. אלו קוננו על כך שבני העם מקפידים על קיומו של פולחן בשעה שידיהם דמים מלאו מעושק, משוחד ומשאר חוליים מוסריים וחברתיים. אלא שההשקפה הרווחת בעם הייתה כי אם בהיכל האל יישמר הפולחן באדיקות ("תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם" – לשון התפילה), שום יד אכזרית של זדים לא תוכל לו. התפיסה הבסיסית ולפיה הפולחן מבוצע ועובר בירושה מדור לדור אך ורק על ידי משפחת הכהונה טומנת בחובה זרע פורענות ושחיתות מובנת. גביית מיסי המקדש הנאכפת בכוח הזרוע, קניית הכהונה בכסף למרבה במחיר גם אם אינו ראוי לה (גם לאלו שלא ידעו לקרוא בעצמם בתורה), יחסי הון שלטון - כל אלו מייצרים אליטה שבעה מושחתת ומנותקת מעם. בזמן שיוחנן בן קרח הבא מן הצפון הוא נושאו המובהק של דגל הפולחן בסרט, מן העבר השני נושא את דגל המוסר שמעון בר גיורא - מנהיג המרד העממי שבן בטיח מעיד עליו כי פיו וליבו שווים. בר גיורא טוען שלא בניינים וקורבנות מעניינים את האל,

אלא צדק ומוסר, ומשום כך אין בפגיעה במקדש ובהחרבתו כדי להכעיסו. לדידו, מוסר משמעותו דאגה לחלשים ואי נכונות לקבל מציאות שבה עשירים צועדים על בדי משי שעה שיש הנלחמים על שאריות וקרעים. מוסר משמעותו שוויון בפני האל, צדק הבא לידי ביטוי בשריפת שטרי חוב היוצרים מעמדות בעם ומנציחים את ההגמוניה השלטת בכוח הממון. המתח השלישי נובע מהיחס שבין רצון האל לבין רצון האדם. כמעט כל הדמויות הראשיות משוכנעות שהן מבצעות את רצון האל, וכמעט אף אחת מהן אינה מתלבטת או מטילה ספק בצדקת דרכה. דרגת ודאות ודבקות קנאית כזאת בהבנה של 'מה האל רוצה ממני' מכשירה את כל האמצעים, וככל שדרגת הוודאות עולה כך מחריפים ומתקדשים האמצעים כולם עד לשריפת מחסני המזון של הכתות המתנגדות וגזרת מוות נורא ומייסר על תושבי ירושלים. ואולם רצון האל לעולם אינו מופיע בצורה מפורשת וגלויה, והוא בהכרח עובר דרך המדיום

41