קשר עין גיליון 311 ספטמבר-אוקטובר 2022

בפיקוחו של משרד החינוך יש שתי מערכות חינוך נפרדות ושונות, אחת יהודית והאחרת ערבית; אחד הפערים הבולטים הוא הפער בין מערכת החינוך הערבית לזו היהודית; הפערים מתבטאים בשני תחומים הקשורים יחד - תקצוב והישגים לימודיים

בחינוך הערבי אינם מאפשרים למידה משמעותית, בעיקר לא לתלמידים מרקע סוציואקונומי מוחלש. יש מחסור חמור בתשתיות פיזיות ובציוד ממוחשב להוראה. בתקופת הקורונה בהרבה כפרים בנגב לא הייתה גישה לרשת ולכן לא הייתה בהם למידה מרחוק בכלל. הרבה מחקרים אשר הצביעו על כך מראים שמרכיבים שונים בסביבה הפיזית בבתי הספר במערכת החינוך עשויים להשפיע על הישגי התלמידים. הקשר בין הסביבה הפיזית לבין הישגי התלמידים תלמידים מרקע סוציואקונומי מוחלש מושפעים יותר מהסביבה הפיזית. להם יש רגישות יתר והם פגיעים יותר בסביבה הפיזית הקשה, בהשוואה לתלמידים מרקע חזק. מהצד השני, כאשר התנאים הפיזיים משופרים, הם משפיעים לחיוב, באופן מובהק יותר, על תלמידים מרקע סוציואקונומי מוחלש. ההשפעה יכולה להיות על הישגי התלמידים, על רמת

האלימות ועל רמת הבטיחות. ההשלכות של בעיות מהותיות אלו על הישגי התלמידים מתבטאות בבחינות המיצ"ב, בזכאות לתעודת בגרות, באיכות תעודת הבגרות, במבחנים בין לאומיים ובשיעורי הנשירה מבתי הספר בגילים מוקדמים, כאשר העניין אסור מבחינת חוק חינוך חובה. בכל אלו החינוך הערבי בולט לרעה. השלכות הפערים על המשך לימודיהם של התלמידים הערבים הפערים במערכת החינוך נגררים גם להשכלה הגבוהה. שיעור הזכאות לתעודת בגרות ואיכותה, וציון הבחינה הפסיכומטרית, הם חסם כבד לצעירים רבים בחברה הערבית. שיעור הסטודנטים הערבים מכלל הסטודנטים בישראל עומד על , למרות ששיעור החברה הערבית באוכלוסייה הוא יותר 7.17% . מקצועות הלימוד שהסטודנטים הערבים פונים אליהם 21%- מ אינם מגוונים, דבר שעלול לפגוע בפוטנציאל ההשתלבות שלהם בשוק העבודה, בכלל, ובתעסוקה איכותית בפרט. במקצועות

27