קשר עין גיליון 315 מאי-יוני 2023

מחנך ומורה למתמטיקה בתיכון מוזות לאמנויות; בוגר תוכנית פולברייט למצטיינים בהוראה | דני יבורסקי

על שייכות קוגניטיבית: ללמד מתמטיקה ולייצר שייכות

מחקר במסגרת תוכנית פולברייט | מציאת ערך נוסף ללמידה עבור תלמידיי

ב " מתאר ג'ון קאוץ' ויכוח rewiring education" ספרו תאורטי בין הוגי חינוך מפורסמים על מטרת החינוך, ובסופו של דבר מגיע למסקנה שהלמידה היא מטרה ). למרות זאת, Couch & Towne, 2018( המשותפת לכולם במציאות, אנו נוכחים לדעת כי רוב התלמידים לומדים רק על מנת לעמוד בדרישות המערכת, ותופסים את הלמידה כעונש. מתוך ההבנה הזאת יצאתי לחפש ערך נוסף של הלמידה עבור התלמידים שלי, במחקר שעשיתי במסגרת תוכנית פולברייט, .2022 בה השתתפתי בסתיו של ] למצטיינים בהוראה מקבצת Fulbright[ תוכנית פולברייט ארבעים מורים מרחבי העולם לשתי אוניברסיטאות בארצות הברית, ובהן כל אחד עובד על פרויקט מחקר אישי. המשתתפים בתוכנית עוברים סדנאות הקשורות במערכת החינוך האמריקאית, מבקרים בבתי ספר ייחודיים, משתתפים בקורסים אקדמיים שהם רלוונטיים לפרויקט המחקר שלהם, לומדים על טכנולוגיות חדשניות בחינוך, ונחשפים לאורח החיים האמריקאי דרך פעילויות תרבותיות שכוללות טיולים, הופעות ואירועי ספורט. אחד המוקדים העיקריים של התוכנית הוא הלמידה המשותפת וההיכרות של מורים ושל תרבויות מכל העולם. בעיניים של מורה שמגיע מישראל, היה מרתק לפגוש מורים שמצליחים לייצר משמעות לבתי ספר גם כאשר האמצעים דלים מאוד. כל משתתף מקבל מגורים בקמפוס, החזר הוצאות וליווי אקדמי לפרויקט המחקר, שהוא שילוב של מחקר אקדמי מבוסס מערכת החינוך והאקדמיה האמריקאית עם התאמות לעבודת השטח בארץ המקור של המורה. בימי השגרה אני מלמד מתמטיקה ומחנך בבית ספר התיכון "מוזות" לאמנויות, שמספק סביבת למידה ייחודית לנוער בסיכון, עם כיתות אינטימיות קטנות, יחס אישי ומרחבי אֹומנות מאובזרים היטב. רוב התלמידים בבית הספר לא מצאו את מקומם בבית הספר הרגיל מסיבות שונות (חברתיות, נפשיות או לימודיות), דבר שמעורר בהם לעיתים חוויית הדרה. "מוזות" ממלא תפקיד מרכזי בסיוע לתלמידים למצוא את תחושת השייכות מחדש, תוך שהוא מאפשר להם לממש את התשוקה האֹומנותית שלהם ובמקביל להתמודד עם הדרישות

של בחינות הבגרות. נכון להיום, כשישים אחוזים מהתלמידים במחזור זכאים לבגרות, וחמישים אחוזים מהזכאים לומדים במוסדות להשכלה גבוהה. יצירת תחושת שייכות – "כולם רוצים להשתייך" ההכוונה הראשונית של הפרויקט נבעה מציטוט שקיבלתי מהמנחה שלי בפרויקט המחקר: "לא כל התלמידים באים לכיתה כשהם רוצים ללמוד... אבל כולם רוצים להשתייך. וכשהם מרגישים שייכים... יש סיכוי גבוה .)Steel & Whitaker, 2019(" יותר שהם ילמדו אבל מה זה אומר, "להשתייך"? ההשפעה של המורים בתיכון על השייכות החברתית מוגבלת, ולכן עליהם להתמקד במה שאני מכנה שייכות קוגניטיבית. ולמה הכוונה? ישנם רגעים שבהם התלמידים יכולים ליהנות מהתפתחות קוגניטיבית, ולהעריך מיומנות חדשה שזה עתה רכשו. כאשר הרגעים הללו מלּווים על ידי מורה שיכול להבחין בהם ולסמן אותם, נוצרת תחושה חדשה של שייכות לעולם של תהליכים קוגניטיביים אוניברסליים. איך נראים רגעים כאלה? בכל השיחות שלי עם מורים אני טוען תמיד שהמילה הכי חשובה במתמטיקה היא "אההה": הרגע שבו תלמידים חווים התגלות, שבו הם מרגישים שהם בעלי ידע עולם חדש, שהוא חלק מהם והם חלק ממנו. מדובר במשהו משמעותי יותר מאשר לקבל את התשובה הנכונה מהספר או לקבל משוב חיובי מהמורה, מדובר בתהליך שכולל מחקר וגילוי, עם ראיות אובייקטיביות להבנה החדשה הזו. ברגע הזה פתאום ברור למה בית הספר קיים, ולמה כדאי ללמוד, ולמה המורה הוא לא אויב. זהו רגע של שייכות קוגניטיבית. הטכנולוגיה בשירות השייכות הקוגניטיבית העולם הטכנולוגי החדש יכול לשרת את הרעיונות הללו. לדוגמה, נסתכל על הוראה של נושא מבלבל עבור חלק מהתלמידים - מיקום נקודות על מערכת צירים. בתרשים ניתן לראות מסך של שיעור שנוצר באמצעות 1 המוצג באיור ובו התלמידים נדרשים לאתר את מרכזו desmos אפליקציית . של לוח חיצים הממוקם על מערכת צירים

36