קשר עין גיליון 317 ספטמבר-אוקטובר 2023

מורה בתיכון ויצ׳׳ו ירושלים | נעם שכטר

תודה על השאלה מחזירים את השאלה למרכז מדוע שאילת שאלות היא מיומנות שחשוב לטפח בבתי הספר

ל פני מספר שנים קיבלה בתי, כחלק מפרויקט ספריית פיג׳מה, את הספר “שאלה של שועלה" שכתבה נוגה אלגום. הספר מספר על שועלה סקרנית ששואלת את חיות היער שלל שאלות עד שהן, מרוב תסכול, נאלצות לברוח ממנה. אל היער מגיע שבלול סבלן שעל כל שאלה שלה עונה לה “למה לא?" השועלה מופתעת ומתרגשת מהאפשרות להמשיך ולשאול שאלות שהמענה להן הוא שאלה בפני עצמה. בכריכה האחורית של הספר מופיע ציטוט של נשיא המדינה לשעבר יצחק בן צבי ז׳׳ל בו הוא מספר שכאשר היה חוזר מבית הספר הייתה אימו מקפידה לשאול אותו “האם שאלת שאלה טובה היום?" זו גם השאלה שאני שואל את ילדיי ואת תלמידיי בסוף כל יום. “מה שאלת?" במקום “מה ענית?" שאלות במהלך 100 מחקרים מראים שמורה שואל כ שיעור אחד, כלומר יותר משתי שאלות בדקה (בוזו-שוורץ). כמובן, מרבית השאלות הללו הן שאלות סגורות או שאלות פרוצדורליות. מעט מדי מהן מוציאות את התלמידים מאזור הנוחות הקוגניטיבי או הרגשי שלהם ומעודדות אותם ליצור משהו חדש ומקורי. אך כמה שאלות תלמידים שואלים במהלך שיעור? ומה איכות השאלות האלה? לא רק שלרוב המורים הם ששואלים את השאלות והשאלות שלהם בנליות, אלא שהתלמידים כמעט לא מתבקשים לשאול שאלות בעצמם, וגם כאשר הם עושים זאת, הרי זה נעשה רק על ידי יחידי סגולה, וגם הם .) 2008 שואלים שאלות המגיבות לחומר הנלמד (בוזו ופישר

שנים רבות אני נמצא במערכת החינוך. תחילה כתלמיד ובעשר השנים האחרונות כמורה. כתלמיד, מעט מאוד פעמים נתבקשתי לשאול שאלה על מה שלימדו אותי. כמעט תמיד היה המורה שואל שאלות, ואנו, התלמידים, היינו ספקי התשובות. לרוב השאלות ששאלנו היו שאלות של הבהרה, שנבעו מאי הבנה ולא מסקרנות. גם אני, כמורה, נהגתי לשאול את תלמידיי שאלות כדי לוודא שהם הבינו את החומר, כדי להעריך אותם וכדי לאתגר אותם. אך כמעט אף פעם לא ביקשתי מהם לשאול - אותי, את חבריהם לכיתה ובעיקר את עצמם - שאלות. אך הדבר השתנה לפני מספר שנים. כאשר לימדתי תנ׳׳ך בכיתה י׳ עסק השיעור הראשון בפרק א׳ בספר בראשית ולא הספקתי להכין אותו כראוי. רגע לפני תחילת השיעור נזכרתי בספר “שאלה של שועלה", ואז עלה רעיון בראשי. בתחילת השיעור כתבתי על הלוח את הפסוק הראשון בתנ׳׳ך וביקשתי מהתלמידים בכיתה לשאול עליו כל שאלה שהם רוצים. בתחילה הם היו מהוססים ולא הבינו בדיוק למה אני מתכוון. הם התרגלו להשיב ולא ידעו לשאול. אך אט אט הלוח התמלא בשאלות. הם שאלו ושאלו ולא היו מוכנים להפסיק. מרגע שגורתה סקרנותם ונפתח להם צוהר לעולם השאלות הקסום והאין-סופי, הם התעקשו להמשיך ללמוד בדרך זו. כך נמשכה השנה כולה. ומאז אני משתדל לשים את השאלה במרכז ההוראה שלי. עד כאן איני מחדש דבר למעשה. רבים

36