קשר עין גיליון 319 ינואר-פברואר 2024

ביקורתיות בונה. לא לחשוש ליצוק מחדש את החיבור הלא מובן מאליו שבין הנוער למקום ולזמן. לחזור וללמד ובתוך כך לדאוג שמה שהודחק במהלך השנים יחזור להיות בעל חשיבות חברתית–אסטרטגית ממעלה ראשונה. , להחזיר את מקצוע הגאוגרפיה לחזית הלמידה אנו חייבים על כל המשתמע מכך כיום: מרחב, זמן, דמוגרפיה, משאבים, קרקעות, דינמיקה עולמית. לקרוא מפות דינמיות ולהבין ביחד מה הן מגמות עולמיות. מה הם אינטרסים כלכליים ופוליטיים. להסביר מדוע ניתוח אקטואלי איננו מילת גנאי. לראות את ישראל בקונטקסט כלכלי–חברתי–תרבותי פנימי וממבט חוץ. הכוונה כאן לא רק לצורך לחזור למפה הפיזית שמחזיקים ביד ולנווט באמצעותה באופן פיזי "בשטח", אלא לצורך לחזור לצורת החשיבה על המרחב, בכלל, ועל זה שבו אנו חיים, בפרט. ליכולת שלנו להתארגן מהר בתוך סבך האירועים והאינפורמציה ולהגיב באופן המיידי ביותר שניתן תוך ניתוח סיכונים וביקורתיות. טיול רגלי ארוך בארץ כמה פעמים בשנת של"ח אמרנו? לימודים, אמרנו? לחלוטין. חיבור לקרקע ולקשיים הנובעים מחיבור זה. חיבור להיסטוריה של הארץ, "צֹופיּות", העמקת הידע ה"אנלוגי" שהאדם צבר עד כה לקראת הליכה לעולם של טאבלט ומחשב נייד ּווירטואליות אין סופית. הרי לא נוכל

מעבר לכך, אני מבקש לטעון, שצריך להציב בראש סדר העדיפויות החינוכי–פדגוגי את מקצועות הלימוד ואת הפעילויות שנדחקו הצידה בשיטתיות בשנים האחרונות ואשר "עושים סדר" לתלמידים ומאפשרים להבין את המציאות טוב יותר ובתוכה לשזור את המיומנויות הנלוות של לימוד מידע, הפקת הידע וניתוחו וראייה מרחבית – כוללת וקונקרטית עם התנסויות וחוויות של ביחד מחוץ לכותלי בית הספר. כלומר, מערכת החינוך הפורמלית חייבת כעת לייצב את הספינה הגדולה מאוד שהיא מייצגת ולהציג בתיכונים תִכלּול מחודש של כל מה שרצינו שיהיה לבוגר ולבוגרת שלנו - ובבוגר ובבוגרת שלנו. אנו רואים זאת היטב בתקופה האחרונה עם ההתנדבות של אזרחי המדינה והנוער ביניהם וההירתמות הבלתי מתפשרת של חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים להגנה על מדינת ישראל. לא מן הנמנע לומר שרובם הגדול יצאו ממערכת החינוך הישראלית. בטח עשינו משהו טוב בדרך - הרי לא ייתכן שכל זה קורה בעולם חינוכי–ערכי ריק מתוכן. כל זה ימשיך לקרות אם יהיה ביכולתנו להמשיך ולטפח את עולם הרוח בקרב בני הנוער שלנו. עולם הרוח שמניע את גלגלי ההירתמות למען. למען המולדת, למען העם היושב בציון, למען. אנו חייבים להתייחס לכך בבחינת "לא לעולם חוסן", ואם לא נדע לרתום את בני הנוער להבנת שהותם בבתי הספר ולעשייה, אנו חוטאים לתיווך המציאות האנלוגית ונסחפים לעולמנו הדיגיטלי, החם והנוח שבו אנו יכולים לקבוע כמו במשחק מחשב מי אוהב ומי אויב, מי בעדנו ומדוע מי שנגדנו – נגדנו. אז תכל'ס. מה עושים מכאן והלאה? המקצועות ה"מתווכים": לחזור ללמד ולהעמיק בהיסטוריה אני מכוון ליכולת שלנו וכל שכן של עם ישראל, ארץ ישראל והמזרח התיכון תהליכים היסטוריים, אשר תורמים רבות להבנת המרחב ולחידוד פרופורציות אישיות במרחב תוך ניתוח ובקרה של אירועים, שאילת שאלות והסקת מסקנות להמשך תוך קידום

אנו חייבים להחזיר את מקצוע הגאוגרפיה לחזית הלמידה, על כל המשתמע מכך כיום: מרחב, זמן, דמוגרפיה, משאבים, קרקעות, דינמיקה עולמית. לקרוא מפות דינמיות ולהבין ביחד מה הן מגמות עולמיות.

30