קשר עין גיליון 321 מאי-יוני 2024

אמר לו: מן גבות-שמאי. גבות-שמאי הוא מקום נידח ורחוק הידוע באקלים שאינו נוח. רבי יוסי לא נבהל ולא מתקפל מאזור שאינו מרשים במיוחד. הוא אינו מגיע עם מערכת של דעות סגורות על אזורים פריפריאליים, להפך, הוא מרוכז בתשובותיו של התלמיד, וחפץ לדעת פרטים נוספים על המקום אליו נודדות כנראה מחשבותיו של התלמיד. אמר לו: ומהו אוירו של אותו מקום? הפעם שאלתו של רבי יוסי אינה גאוגרפית, אלא רגשית נפשית. רבי יוסי המורה שואל על הרוח של המקום. אמר לו: כשהתינוק נולד אנו גובלים אדמדמנים וטשים את . מוחו, שלא יאכלוהו היתושים התלמיד חוזר לנוף ילדותו, לימים שלאחר לידתו. אצלם, כשתינוק נולד, מורחים תאנים אדמדמות על הראש שלו, כדי למנוע עקיצת יתושים. רבי יוסי מגיע למסקנה כי תלמידו רוצה שיתייחסו אליו ברכות כל אחד אוהב את הבית שלו, את הכפר ואת ובדאגה, שיגנו עליו.

. העיר שבהם גדל. ולמי שרחוק מהבית קשה ללמוד ולהתרכז ברוך התלמיד שיודע למצוא חן מהמקום שממנו הגיע, ברוך עוד יותר המורה רבי יוסי שהבין כי תנועת הלימוד נובעת מהלך הרוח של התלמיד. יהא הלימוד לעילוי נשמת יוסף חיים בן רוחמה הרשקוביץ, שכוח הוראתו ומשנתו החינוכית הם כמעיין המתגבר, שידע לתת דגש לאווירו של מקום: 'בחדר מורים נעים קורים דברים טובים'. ומבניין הבית הזה שאדריכלו יוסי אנו מבקשים לבנות את חדרינו.

על המורה הזה אנחנו חולמים, אל המורה הזה אנחנו מתפללים, צמאים, ממימיו אנו יונקים. וכמו יוסי נעשה מזה כינור מחדר לחדר, מעלמא לפלך.

מורה לספרות בתיכון אחד העם בפתח-תקווה | בתי פינקל

ובמקום

כִּי אֵינֶנִּי מַרְגִּישָׁה אֶת הָאֲדָמָה תַּחַת רַגְלַי ּובִמְקֹום לִרְאֹות שְׁלּולִית זְהֻּבָה י ֵׁש רַק שְׁלּולִית אֲדֻמָּה וְהַדְּבָרִים בִּכְלָל ֹלא פ ְּׁשּוטִים ּומּול ּכָל הָעֹולָם נִלְחָמִים שֶׁמֻּתָּר ּומֻתָּר ּומֻתָּר פ ָּׁשּוט לִחְיֹות

עֹומֶדֶת מּול תַּלְמִידַי ו ְׁשֹואֶלֶת בִּמְקֹום לֵאָה הַאֻמְנָם ּובִמְקֹום לִרְאֹות אֵת הַהֹולֶכֶת בַּשָּׂדֶה רֹואָה רַק אֶת הַנִּמְלָטִים עַל נַפְשָׁם ּובִמְקֹום לְהַרְגִּי ׁש אֶת מְטַר הַט ִּּפֹות אֲנִי ׁשֹומַעַת רַק אֶת מְטַר הַיְּרִּיֹות וְהַדְּקִירָה אֵינֶנָּה מְתּוקָה וַאֲנִי ֹלא יְכֹולָה לְהַבִּיט מַעְלָה וְלִרְאֹות אֶת הַקֶּשֶׁת

35