קשר עין גיליון 323 ספטמבר-אוקטובר 2024

המשבר הנוכחי בתחום החינוך הוא על שינוי בתרבות מקצועית. הוא נובע מניסיון לכפות עולם מושגים, סט ערכים ומערכת פרקטיקות שמתאימות לשדות אחרים. לעסקים, לתעשייה, להייטק. אולי לשם הם מתאימים. למקצוע שלנו הם זרים. ואנחנו מקצוע. פרופסיה ותיקה מאז ראשית האנושות

בשיח נעים, בלמידה בהשתלמויות וגם בקונפליקטים קשים עם תלמידים, הורים ועמיתים וברגעי כעס וכאב. המורה הנכנס לכיתה הוא פאזל פתור-אך-מתהווה של כל ההתנסויות והחוויות. לשם כך צריך יציבות וביטחון. מורה צריך לדעת להימנע משיכרון ההצלחה ומאימת הכישלון. כמו תלמידיו, הוא צריך לדעת שמאמינים בו גם כשלא יצליח, שיש לו אפשרות לשנות ולתקן - בדיוק כשם שהוא מאפשר זאת לתלמידיו. "כולנו היינו חדשים פעם", אומרים כולם למורה החדש שיוצא נסער ומתוסכל מכיתה. כדי שיוכל הוא לומר זאת בעתיד - יש לתת לו זמן, ומרחב בטוח להצליח וגם להיכשל בו. זה לא אומר שכל טעות תתקבל וכל כישלון ייסלח - אולם בין החלפת סיסמאות הכניסה ואריזת החפצים של עולם ההייטק לבין החינוך עוד גדול המרחק. המשבר הנוכחי בתחום החינוך הוא על שינוי בתרבות מקצועית. הוא נובע מניסיון לכפות עולם מושגים, סט ערכים ומערכת פרקטיקות שמתאימות לשדות אחרים. לעסקים, לתעשייה, להייטק. אולי לשם הם מתאימים. למקצוע שלנו הם זרים. ואנחנו מקצוע. פרופסיה ותיקה מאז ראשית האנושות - שנים ארוכות של מחקר חינוכי בנו תאוריות ופרקטיקות משתנות לדרך הנכונה לעשות חינוך. מאות שנים של חשיבה מושלכות הצידה בשם "חוזה אישי" לכל דיכפין, אשר יגיע למערכת באופן זמני - עד שימצא משהו טוב יותר, ללא מחויבות לדבר זולת התפתחותו האישית ותלוש המשכורת שלו.

גם אנחנו טאלנטים. ויתרנו על משרות אחרות, בחרנו בהכשרת הדור הבא של החברה שלנו, להקנות לו את יסודות הידע, המיומנות והערכים כדי שיובילו את המקום הזה. אנחנו מביאים איתנו ידע, ניסיון, הכשרה, מסירות, אכפתיות, הקשבה ויכולות מצוינות לעבודה עם ילדים ונוער. אנחנו לא זקוקים לתגבור של מומחים. אנחנו זקוקים לתנאים להוציא לפועל את המומחיות שלנו, להכרה במקצוע ובמקצועיות שלנו ומקום בטוח לעשות זאת. כשתיגמר השביתה אחזור לכיתה, ודקה אחרי הצלצול אסגור 30 את הדלת. סגירת הדלת בוראת עולם בכל פעם מחדש. תלמידי י"א ומורה אחד ייכנסו מחדש לתוך עולמם הפרטי, שבו אפשר להתלבט ולהתווכח, לשמוח ולבכות יחד, להתלבט ולהחליט. החומר הנלמד תמיד יהיה שם, בחינות הבגרות יחכו בסוף המסלול, שוב נתווכח על הצורך בתלבושת אחידה ושוב אנשים 31 נכעס על אי הכנת שיעורי בית. בין לבין נגדל יחד. שבוחרים להצליח אלה את אלה, לצבור חוויות ולצאת עשירים יותר. מטה הקסמים של הקשר המיוחד בין מורים ותלמיד ימשיך לעשות את העבודה, ולהפיק בוגרים בעלי מודעות עצמית, ידע עולם, אחריות חברתית ותחושת מסוגלות. כמה שנים אחר כך הם יבואו לבקר: עם עגלת תינוק, עם תעודה אקדמית חדשה, לקראת אירוע משמח או בעקבות (חלילה) אירוע מצער, אולי בדרך לעוד טיול בעולם. אני אחכה להם בחדר המורים כמו בכל השנים האחרונות. הביקור שלהם יוכיח לי מחדש שגם אני טאלנט.

32