קשר עין גיליון 327 מאי-יוני 2025

רוב הכיתות שלנו הן חסרות משמעת ובלתי ניתנות לניהול. לא פלא שהתכונה המורית המבוקשת ביותר אצלנו היא יכולת "להחזיק כיתה". חלק מהמורות "מחזיקות" וחלק לא, וכולן יוצאות מהכיתה מותשות ולעיתים מעורערות

המורה מושקע בנִטרול הפרעות: "למה לא הבאתם ספרים?! דברו בהצבעה! חזור למקום שלך! שקט!!!"... לפני שנים אחדות השתתפתי בכנס באוניברסיטה כלשהי בארה"ב. ביום הראשון של הכנס התקשורת דיווחה על תלמיד שהביא לבית הספר רובה מהבית והרג כמה תלמידים ומורָה. משתתפים אחדים שאלו אותי אם אירוע כזה, אירוע רב-פעמי בארה"ב, יכול להתרחש בישראל. עניתי: "זה לא סגנון ים תיכוני הדבר הזה. אצלכם, התלמידים הרוצחים הם תלמידים דחויים. הבנים לא מזמינים אותם לרוגבי והבנות לא מסתכלות עליהם. הם כובשים את רגשותיהם במשך זמן רב ואז מתפרצים באלימות – כנהוג בתרבות שלכם. אצלנו, הרגשות בחוץ, חוגגים כל הזמן. התלמידים שלנו מאוּוררים. הם לא צריכים פורקן חד-פעמי ואלים כל כך". עדיף כך, אך רוב הכיתות שלנו הן חסרות משמעת ובלתי ניתנות לניהול. לא פלא שהתכונה המורית המבוקשת ביותר אצלנו היא יכולת "להחזיק כיתה". חלק מהמורות "מחזיקות" וחלק לא, וכולן יוצאות מהכיתה

מותשות ולעיתים מעורערות. סאלברג גם לא שמע על כיתה של שלושים-ארבעים תלמידים. בפינלנד הכיתות קטנות ויש הרבה הוראה פרטנית. הוא גם לא מכיר כיתות הטרוגניות כל כך. הפערים בין התלמידים בכיתות שלנו הם עצומים וחלקן אף "מכילות" תלמידים עם צרכים מיוחדים. המורה מכוונת את דבריה לאיזה "תלמיד ממוצע" מדומיין ומשעממת את התלמידים המוכשרים ומנתקת את התלמידים המוכשרים פחות. סאלברג גם לא יודע שלמורה בישראל אין בבית הספר משרד שבו היא יכולה לנוח, לעבוד ולהיפגש עם תלמידים והורים. הוא גם לא שמע על הורים שמתפרצים לבית הספר או לטלפון של המורות ומדברים אליהן בגסות. סאלברג גם יופתע לשמוע על שרי חינוך שמוחקים בהינף מסיבת עיתונאים את "הרפורמה" של השר הקודם כדי לכפות את "הרפורמה" שלהם ולהטביע חותם (בעיקר על "הבייס"). הוא לא יודע שבגלל המדיניות התזזיתית של שרי החינוך, המורות שלנו הפכו לציניות והן

29