קשר עין גיליון 328 יולי-אוגוסט 2025

מדיניות חינוך. הגישה הרווחת כיום היא שיש להקנות את המיומנויות הכלולות בחשיבה זו במסגרת לימודי מדעי המחשב, ולכן ברוב תוכניות הלימוד בישראל ובעולם אפשר למצוא עיסוק בחשיבה חישובית בלימודי מדעי המחשב או בלימודי תכנות כבר בחטיבת הביניים. אומנם מקורותיה של צורת חשיבה זו במדעי המחשב, אך בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה כי בשל הכישורים הכלליים שהיא כוללת – מעבר בין ייצוגים, הפשטה, פירוק לתת־בעיות, הכללה ועוד – ניתן לשלבה במגוון רחב של תחומי דעת מדעיים ולא מדעיים, ולהקנות אותה לכלל התלמידים כבר מגיל צעיר מאוד, בלימודי בית הספר היסודי. יישום חשיבה חישובית בהוראה ובלמידה החשיבה החישובית כוללת סט כישורים מנטליים הדרושים לכל , הניתנים ליישום בתחומים רבים. 21 תלמיד ותלמידה במאה ה־ נביא דוגמה ממקצוע המתמטיקה: פתרון בעיות מתמטיות

בכלל המקצועות. מקצוע זה יתבסס על עקרונות מקצוע מדעי המחשב, אך לא יהיה מצומד אליו, ותפקידו יהיה להקנות כלים מנטליים שישמשו בתחומים ובהקשרים שונים. שילוב תכנות בהוראה באופן מידתי כדי לשלב באופן אפקטיבי את החשיבה החישובית בכלל המקצועות בבית הספר, עלינו בתור התחלה לפרום את הקשר ההדוק שיש כיום בין חשיבה חישובית לבין שימוש בטכנולוגיה ובשפות תכנות – קשר שמושרש עמוק בתפיסה של מחנכים ושל מפתחי תוכניות רבים. לשילוב תכנות בתוכנית הלימודים יש יתרונות ברורים: תכנות מאפשר לתלמידים ליצור תוצרים מוחשיים המביאים לידי ביטוי בחירות אישיות ומחזקים בקרבם את תחושת השייכות למקצוע, את תחושת המסוגלות העצמית ואת תחושת המוטיבציה. תכנות מאפשר לתלמידים לנוע בין רמות הפשטה שונות תוך כדי התנסות מעשית, וליצור ייצוגי

קונקרטיות הוא חלק אינטגרלי מלימודי המתמטיקה בבתי הספר. בפועל, מכורח המציאות ובשל מגבלות הנובעות מתנאי ההוראה, החשיבה של התלמידים בשיעורי המתמטיקה לעיתים מוגבלת: משך הזמן שניתן לפתרון שאלות קצר מאוד, ולרוב התלמידים לומדים דרך ספציפית לפתרון סוגים שונים של בעיות, שאינה משאירה מקום לפיתוח מיומנויות חשיבה. שילוב גישה של חשיבה חישובית בפתרון בעיות בכיתה יכול להוביל לתהליכי פתרון עמוקים יותר ולהבנה מתמטית רחבה יותר, מכיוון שגישה

ביניים קונקרטיים התומכים בבנייה הדרגתית של ייצוגי ידע מופשטים. לצד זאת שימת הדגש על תכנות יכולה להגביל את ההוראה, כיוון שהעיסוק האינטנסיבי בתכנות גוזל זמן רב ועלול לדחוק הצידה את העיסוק בליבה של פתרון בעיות ולהסיט את תשומת הלב ממיומנויות החשיבה אל היבטים טכניים. תכנות עלול גם להרחיק קבוצות אוכלוסייה מסוימות, למשל תלמידות ותלמידים מאזורים בעלי נגישות נמוכה לטכנולוגיה. זאת ועוד, כיוון שהלמידה של שפות תכנות דורשת שימוש בכלי ספציפי מאוד – ייתכן קושי ממשי בהעברת הכישורים הכלולים בלמידה זו

את השילוב של חשיבה חישובית יש לעשות באופן רוחבי, בצורה ספירלית ותוך מתן הגדרות ברורות ושמות לתהליכי החשיבה. שילוב כזה יכול להוביל להטמעה של הכלים ולהעברתם מתחום לתחום

זו מעודדת שימוש בחשיבה מופשטת גם בעת התמודדות עם בעיות קונקרטיות. למעשה דרך עבודה כזו מאפשרת הכללה: מַעבר מהתייחסות לבעיה קונקרטית – לפתרון של בעיה כללית. גישה זו ניתנת ליישום במקצועות נוספים: מורים לביולוגיה ולכימיה יכולים להוביל תהליכי למידה המתמקדים בזיהוי תבניות ובפירוק של תהליכים בחומר הנלמד; מורים לשפה, להיסטוריה ולספרות יכולים לשלב בהוראתם עבודה שכוללת מתן ייצוגים משתנים לנתונים – מַעבר מטקסט לדיאגרמה, מטבלה לגרף ועוד. את השילוב של חשיבה חישובית יש לעשות באופן רוחבי, בצורה ספירלית ותוך מתן הגדרות ברורות ושמות לתהליכי החשיבה. שילוב כזה יכול להוביל להטמעה של הכלים ולהעברתם מתחום לתחום. יתרה מזו, חשיפה למיומנויות אלו כבר בגיל צעיר יכולה להוביל את התלמידים לשימוש בהן בשלב מאוחר יותר של לימודיהם וחייהם. צוות המומחים ממליץ ליצור מקצוע לימוד חדש ועצמאי, שילווה באופן רוחבי את תהליכי הלימוד וההוראה של כל התלמידים בבית הספר,

לתחומים אחרים ולהקשרים שאינם נוגעים לתכנות. מסיבות אלו ממליץ הדוח להדגיש בתהליכי פתרון בעיות את שלבי החשיבה שאינם מערבים תכנות ואת כישורי החשיבה החישובית המשמשים בהם. כך יוכלו תלמידים לעשות שימוש עצמאי בכישורים אלו, לזהות מתי הם מפעילים אותם, להבין את משמעותם וליישם אותם בגמישות במגוון הקשרים. כדי לקבל החלטה מושכלת בנוגע למידת השילוב של תכנות בהוראה יש לבצע מחקרי שטח מבוקרים בקרב אוכלוסייה מגוונת של מורים ותלמידים, גם בפריפריה. במחקרים אלו יש לבחון את האפקטיביות של תהליכי ההכשרה למורים ואת תהליכי הלמידה בכיתות גם בהיבט של העברת הכישורים הכלולים בחשיבה חישובית לתחומים אחרים. בדוח מודגש מפורשות כי בכל מקרה, וללא תלות בהחלטה באשר למידת השילוב של תכנות בהוראה, מימוש ההמלצות מותנה בהכשרה מקצועית ראויה למורים. יש לפתח מסלולי הכשרה ייעודיים, להקים קהילות לומדות של מורים ומפתחי תוכני הוראה, לבנות תשתיות מתאימות מבחינת טכנולוגיה וידע פדגוגי ולהעניק ליווי רציף למורים לאורך זמן.

30