קשר עין גיליון 328 יולי-אוגוסט 2025

| פרופ' אורית חזן, ד"ר עינת שושן-רפאלי וד"ר ציפי בוכניק*

מילואים בחינוך וצבא החינוך הסדיר מנגנון לשמירה על רציפות חינוכית במערכת החינוך בחירום ובשגרה

ד מיינו לרגע מה היה מצבנו בשבעה באוקטובר אילו לצה"ל לא היה מערך מילואים מוכן לפעולה והיה עליו לחכות למתנדבים שיגיעו ביוזמתם להילחם? זוהי בדיוק התמונה שהתגלתה במערכת החינוך במלחמת חרבות ברזל. בניגוד לצבא, מערכת החינוך, שהפכה לפתע למערכת חיונית בעורף, קרסה כמעט לחלוטין בן לילה. עם תחילת הלחימה לא היה לה מענה מובנה, ורק לאחר תקופה ארוכה החלה להשתקם, בעיקר בזכות אלפי מתנדבים שהיו מוכנים לסייע אך לא ידעו איך ומהיכן להתחיל. מציאות זו הביאה עימה לא מעט בעיות: העדר תיאום, כפילויות בעבודה של עמותות וארגונים שונים, וחוסר סנכרון בתוך מערכת החינוך ובין מערכת החינוך ומשרדי הממשלה האחרים. בתוך הכאוס הזה התבהר הצורך במענה מאורגן, מסודר ומוסדר שיבטיח רציפות חינוכית לכל ילד וילדה. מכאן עולה מודל חדשני שיכול מערך מילואים בחינוך - הרעיון להקים לשנות לחלוטין את האופן שבו מערכת החינוך של מדינת ישראל מתמודדת עם מצבי חירום ובו בזמן מקדם את מעמד מקצוע ההוראה. עקרונות מערך המילואים בחינוך אזרחים ואזרחיות יצטרפו למערך המילואים של מערכת החינוך בכל מקום ובכל זמן בו נדרש סיוע למצוקת כוח האדם. בדומה למערך המילואים בצה"ל, מילואימניקים ומילואימניקיות בחינוך יהיו אנשי מקצוע מחויבים להתגייס ביום פקודה. אם אינם בעלי הכשרה בחינוך, הם יזכו להכשרה מתאימה לאחר שתיבחן התאמתם למערכת החינוך. הכשרה זו תכין אותם גם לתפקידם במצבי חירום. הם ייכללו ברשימות משרד החינוך ויקבלו תגמול על ימי המילואים, שישקף את מחויבות המדינה לרעיון, בדיוק כמו בשירות המילואים הצבאי. בשגרה, מילואימניקים ומילואימניקיות ישרתו מספר ימים

בשנה, ובחירום – ידעו מהו תפקידם ולאן עליהם להגיע. בדומה לחלק מחיילי המילואים בצה"ל, המשרתים במקצועות הדורשים כשירות מבצעית שוטפת ועדכון ידע באופן שוטף, המחויבים ליום מילואים בשבוע גם בשגרה, כך גם חלק מהמילואימניקים בחינוך: בתפקידים נדרשים במערכת החינוך, כמו למשל, תחומים בהם קיים מחסור במורים (מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה, מדעי המחשב ועוד), המילואימניקים ישרתו יום מילואים בשבוע גם בשגרה וכך יצומצם לפחות באופן חלקי המחסור במורים. בחירום, יגויסו כוחות המילואים בחינוך לתת מענה להוראת כל המקצועות הנלמדים בבית הספר, לסיוע בניהול מערכת החינוך ולתמיכה בחוסן התלמידים והצוות החינוכי – בהתאם לצורך של כל בית ספר ובית ספר והצרכים המשתנים המאפיינים מצבי חירום. מערך זה יפעל במערכת מאורגנת וערוכה מראש (בדומה לפיקוד העורף), כך שהשטח לא יהיה פרוץ להתערבויות לא מתאימות ולא מתואמות. לצד מערך זה ימשיך לפעול "צבא החינוך הסדיר" – המורים והמורות בהם נתמקד במאמר זה, המובילים את המערכת ביומיום, אך כורעים תחת הנטל הכבד בכלל ובעיתות משבר בפרט. "מילואים בחינוך": נקודת המבט של המורים מערך מילואים בחינוך ימצב את החינוך כמערכת חיונית – בדומה לצבא, יביא, להערכתנו, לשינוי תפיסתי בנוגע לחשיבות מערכת החינוך, ויבהיר מדוע תקציב החינוך משתווה כמעט לתקציב הביטחון. הדבר יחזק, כמובן, את מעמדה של מערכת החינוך ואת מעמד נשות ואנשי החינוך, ובו בזמן יעניק למערכת החינוך את המשאבים הדרושים להתמודדות במצבי חירום. מעבר לכך, נראה שגם מנקודת מבטם של הצוותים החינוכיים, למערך המילואים בחינוך עשוי להיות יתרון והם יקדמו אותו בברכה. ראשית, מערך מילואים בחינוך ישדר את המסר כי המורות והמורים הם גורם קריטי בביסוס החוסן הלאומי והקהילתי

32