קשר עין גיליון 329 ספטמבר-אוקטובר 2025

,) Competency במקום להתמקד בעיקר ברכישת ידע, תוכני הלימוד יאורגנו סביב המושג "כשירות" ( , היכולת לגייס באופן משולב ידע, מיומנויות, גישות וערכים OECD שהיא, על פי מודל החינוך של ה כדי להתמודד עם אתגרים מורכבים בהקשרים אישיים, מקומיים, גלובליים ותחומיים. זהו המעבר מהשאלה "מה אתה יודע?" לשאלה "מה אתה יכול לעשות עם מה שאתה יודע?"

וערכים. לצד זאת, התפיסה מדגישה קיום מרכיבי רוחב , כמו מיומנויות חשיבה STEM הרלוונטיים לכלל כשירויות ה ביקורתית, חשיבה יצירתית, חשיבה מערכתית, פתרון בעיות ועבודת צוות, גישות כגון סקרנות ופתיחות מחשבתית, וערכים כגון יושרה ואחריות ועוד. איך? פדגוגיה שמצמיחה כשירויות כדי לפתח כשירויות, אי אפשר להמשיך וללמד באותה הדרך. את הפדגוגיה החדשה מנחים מספר עקרונות פעולה פדגוגיים. עקרון הרציפות השם דגש על רצף התפתחות אינטגרטיבי של על פני שלבי הגיל; עקרון הרלוונטיות המתמקד STEM חינוך בסנכרון עם המציאות המשתנה; עקרון הבין תחומיות העוסק בשילוב של תחומיות, רב תחומיות ובין תחומיות; עקרון הפרסונליות המתמקד בהתאמה לצרכים, ליכולות ולשאיפות של כל תלמיד ותלמידה; עקרון השיתופיות בלמידה ובהוראה היוצרת שלם הגדול מסכום חלקיו; עקרון האי פורמליות המדגיש את הצורך בשילוב של למידה פורמלית, בלתי ) המתמקד Equity פורמלית ואי פורמלית; ועקרון ההוגנות ( במיצוי הפוטנציאל של כל תלמיד ותלמידה ללא קשר לרקע ממנו הם מגיעים. וכיצד זה ייראה בכיתה? המעבר לפרקטיקות מעשיות הוא לב העניין, והוא יבוא לידי ביטוי בכל זירות הפעולה. היישום מתחיל בזירת תוכניות הלימודים והתכנים, שיסונכרנו ליצירת רצף מתפתח לאורך שכבות הגיל, יעודכנו באופן תדיר ויעברו להתמקד בפיתוח כשירויות תוך הלימה גם למבחנים הבינלאומיים. למידת מרכיבי הכשירויות ולמידת הכשירויות כמכלול תתבצע בזירת הלמידה באמצעות פרקטיקות של למידה התנסותית ואותנטית כגון למידת חקר ולמידה מבוססת פרויקטים/ אתגרים/ תופעות/ ביומימקריות. הלמידה תהיה תחומית, בין תחומית ורב תחומית, פעלנית יצרנית ויזמית, שיתופית ומותאמת אישית. היא תתבצע במסגרות חינוך פורמליות אך גם בלתי פורמליות (חוגים, מועדונים, תנועות נוער) ואי פורמליות (למידה יומיומית במרחבי החיים). תפקידנו כמורים ומורות בזירת ההוראה משתנה ממעבירי ידע למנחי מסעות וחוויות למידה, המזהים הזדמנויות למידה, מעצבים אתגרי למידה רלוונטיים ואותנטיים ומלווים וחונכים את התלמידים בהתמודדות עם אתגרי למידה אלו. במקביל, זירת ההערכה תשתנה באופן דרמטי, עם מעבר

מערכתי המגדיר מחדש את הייעוד, התכנים והפדגוגיה של כחינוך המפתח כשירויות (ידע, STEM התחום. היא מגדירה חינוך מיומנויות, גישות וערכים) בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה, בגישה תחומית, בין תחומית ורב תחומית. כמצפן מערכתי, התפיסה מכווינה פיתוח של תוכניות לימודים ותכנים, הכשרות ופיתוח מקצועי של אנשי חינוך, תוכניות חינוכיות . בנוסף, STEM ומיזמי חדשנות ותקני מוסדות חינוך מקדמי היא דינמית ותסונכרן באופן מתמיד עם המגמות במציאות המשתנה, המבחנים הבינלאומיים (טימס ופיזה) וצורכי בעלי העניין של מערכת החינוך ברמה הלאומית (אקדמיה, שוק התעסוקה ומערכת הביטחון). התפיסה עונה על שלוש שאלות : לשם מה? מה? ואיך? STEM יסוד בהקשר של חינוך STEM לשם מה? מטרות חינוך ה מטרות התפיסה מוגדרות הן ברמת הפרט הן ברמת המדינה. ברמה האישית, המטרות הן להקנות לכל תלמיד ותלמידה שתאפשר להם לנהל באופן פעלני STEM בישראל אוריינות את שלומותם האישית בכל ממדי חייהם, ובמקביל לספק מתגמלת לאלו שבחרו STEM מסלול לפיתוח קריירת להתמחות בתחום. ברמה הלאומית, המטרות הן הגדלת הפריון והמוביליות של כלל כוח העבודה במשק, וחיזוק החוסן הכלכלי, הביטחוני והמדעי של ישראל באמצעות הצמחת הדור .STEM הבא של מקצועני מה? המעבר מידע ל"כשירויות" כאן טמון אחד השינויים המהותיים ביותר. במקום להתמקד בעיקר ברכישת ידע, תוכני הלימוד יאורגנו סביב המושג "כשירות" , היא OECD ). כשירות, על פי מודל החינוך של ה- Competency( היכולת לגייס באופן משולב ידע, מיומנויות, גישות וערכים כדי להתמודד עם אתגרים מורכבים בהקשרים אישיים, מקומיים, גלובליים ותחומיים. זהו המעבר מהשאלה "מה אתה יודע?" לשאלה "מה אתה יכול לעשות עם מה שאתה יודע?". התפיסה מגדירה ארבע כשירויות ליבה: כשירות מדעית, שהיא היכולת לעשות שימוש בידע מדעי ולהבין וליישם את תהליך החקר; כשירות טכנולוגית, המתמקדת בבחירה והפעלה של כלים טכנולוגיים באופן יעיל ואחראי; כשירות הנדסית, שהיא היכולת לתכנן, לפתח ולבנות פתרונות העונים על צורך; וכשירות מתמטית, שהיא היכולת להשתמש במתמטיקה כדי לנתח מידע, לבנות מודלים ולהבין את העולם. כל אחת מכשירויות אלו מורכבת מתמהיל ייחודי של סוגי ידע, מיומנויות, גישות

26