קשר עין גיליון 330 נובמבר-דצמבר 2025

מייסד, מנהל אומנותי וכוראוגרף הבית של להקת המחול קמע; לשעבר מורה למחול בתיכון קריית | תמיר גינץ שרת חולון, מייסד ומנהל מגמת המחול בבית הספר התיכון בליך ברמת גן ומורה בבית הספר לאומנויות תלמה ילין

חשיפה לאמנות המחול כמרכיב חשוב בחינוך לתרבות בבתי ספר

צפייה במופעי מחול והטמעת הערכים ההומניסטיים שהמחול מייצג - אינן מותרות

התרבות כציר מרכזי בחינוך כ מי שמקדיש את חייו לאוֹמנות המחול – הן על במה הן בכיתה – אני מאמין כי התרבות היא נשמתה של החברה. במערכת החינוך הישראלית, שבה קיים לעיתים מרדף מתמיד אחר ציונים והישגים מדידים, עולם האומנות נדחק לא אחת לשוליים. אך חברה אינה מתקיימת על בסיס נתונים ותוצאות בלבד. מה שמחזיק אותה, מעצב את זהותה ומעניק לה משמעות הוא התרבות והאמונות המשותפות. בית הספר, בהיותו זירה לעיצוב עתידנו המשותף, נדרש לחשוף את תלמידיו לאומנויות, ולפתח בהם יכולת לצפות ביצירות, לפרש ולבקר אותן. בכך אנו מחנכים לא רק לידע, אלא גם לרגישות, דמיון, סובלנות ופלורליזם – יסודות הכרחיים לחברה דמוקרטית וחזקה. במקום הזה נכנסים מופעי תרבות לבתי ספר. במשך עשרות שנים מהווים אלו גשר בין מערכת החינוך לעולם התרבות והאומנות, ומאפשרים לתלמידים מכל רחבי הארץ להיחשף ליצירה איכותית. חשיפה זו איננה מותרות – היא חוויה ערכית ורגשית, מרכיב מהותי בחינוך לערכים, לחשיבה ביקורתית ולהקשבה. כאשר תלמיד נכנס לאולם תיאטרון, מתיישב מול יצירה חיה של מחול או תיאטרון, או מתנסה בעצמו בתהליך יצירתי – הוא נפתח לעולם חדש. החוויה הזו אינה “תוספת צבעונית” לחיי בית הספר, אלא היא מהות של ממש: הזמנה להתבוננות אחרת על עצמו, על חבריו ועל המציאות. המחול כשפה וכסיפור אנושי המחול הוא שפה. לא שפה של מילים, אלא שפה של גוף, נשימה וקצב. הוא אינו רק אסתטיקה של תנועה, אלא ביטוי חי לרגשות,

למחשבות ולתפיסות עולם. צפייה במחול היא קריאה של “טקסט תנועתי”, שמזמין כל צופה למצוא בו משמעות אישית. דווקא משום שמדובר בשפה אבסטרקטית, המחול עשוי לאתגר את התלמידים – אך בו בזמן הוא מעניק להם חופש לפרשנות יצירתית ומפתח את הדמיון. במפגש שלי עם תלמידים, ככוראוגרף וכמורה לשעבר, אני רואה כיצד גם מי שאינו מצליח לבטא את עצמו בשפה מילולית, מוצא במחול כלי עמוק לתקשורת. התנועה שוברת מחסומים, בונה ביטחון עצמי ומעניקה תחושת שייכות. במפגשי בתי הספר עם להקת המחול קמע אני עד שוב ושוב לרגעים שבהם תלמידים מגלים שהמחול אינו רחוק או בלתי נגיש, אלא עוסק בדיוק בשאלות שמעסיקות אותם: זהות, חברות, פחדים, חלומות. זהו רגע מכונן שבו האומנות הופכת לחלק מהחיים עצמם. – הטמעת הערכים החינוכיים שהמחול מייצג הכנה לצפייה טרם הצפייה של תלמידי בית הספר במופע מחול חייבת להיות פעילות ושיחת הכנה בשיעורי החברה, כדי לתעל את הצפייה במופע לתובנות ארוכות טווח בקרב התלמידים. השיח המקדים של המחנכת עם התלמידים על נושא המופע ועל המשמעות של תקשורת לא-מילולית באמצעות אסתטיקה גופנית מוקפדת יאפשר פענוח וחיבור למתרחש במופע. המחול מאפשר ביטוי עצמי וחופש יצירה. בעולם חינוכי שבו לרוב יש “תשובה נכונה אחת”, המחול פותח מרחב של אינסוף אפשרויות. כל תלמיד יכול למצוא קול אישי, ולחוות שיצירתיות היא ערך בפני עצמו. כשהצופים מבינים שיש להם חופש לפרשנות והיא אינה מוכתבת, אנחנו מזמנים תהליך חשיבה פתוח ועצמאי לכל תלמיד.

26