קשר עין גיליון 331 ינואר-פברואר 2026

חברת הפורום לחינוך בחירום של מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות חינוכית; | ד"ר עינת שושן-רפאלי מרצה וחוקרת בפקולטה לחינוך ובחוג לאזרחות ודמוקרטיה - 'אורנים' המכללה האקדמית לחינוך מבטים על חזרה לשגרה (בצל המלחמה) במערכת החינוך בישראל שגרה תחת אש: מבטים על פדגוגיה רגישה לטראומה

ה חודשים האחרונים מאז פתיחת שנת הלימודים במערכת החינוך בישראל מורכבים וסוערים. צריך לחוות מבפנים את חדרי המורים, הכיתות, הקולות והתחושות כדי להבין ששנת לימודים זו, תשפ"ו, היא אחרת, שונה מקודמותיה. מערכת החינוך בישראל ניצבת כיום בפני אחד האתגרים המורכבים והרגישים ביותר בתולדותיה. לאחר תקופה ממושכת של מלחמה, הוטלה על אנשי החינוך המשימה הקריטית להשיב את אלפי התלמידים והצוותים החינוכיים לשגרה. תהליך זה אינו מסתכם בפתיחה של בתי הספר מחדש, אלא דורש התמודדות רב-ממדית, עדינה ומותאמת. שיקום מערכת החינוך הוא לא רק צעד פדגוגי, אלא צעד קריטי לבניית החוסן הלאומי כולו. אנשי ונשות החינוך עומדים בחזית המאמץ הזה, ומכירים בכך שהאתגרים הם רבים ומשמעותיים – הן מהיבטים רגשיים, חברתיים ופדגוגיים, הן מבחינת הצורך בצמצום פערים ובמתן .)2024 מענה למצוקות נפשיות שנוצרו (לסרי, בנטוב וכהן, מבטים על השיבה לבית הספר החזרה לבית הספר לאחר המלחמה היא מציאות מורכבת שבה כל שחקן במערכת מתמודד עם אתגרים ייחודיים. עבור זוהי שגרה, לכאורה - הוא נמצא בתוך מבנה מוכר, התלמיד אך עולמו הפנימי עדיין סוער. בין הצלצול של תחילת השיעור לזה שמבשר על היציאה להפסקה, המאבק האמיתי מתנהל בתוכו - ניסיון למצוא קשב לימודי בתוך החרדה, התמודדות עם פערים חברתיים ולימודיים, והצורך להדחיק חוויות קשות. מצידם מנסים לנווט בין דרישות המערכת לבין הצורך המורים לייצר מרחב בטוח. הם מזהים את הניכור והמבטים המפוחדים, ומבינים שהתלמידים שלהם, וגם העמיתים למקצוע, לא באמת "שם". כל זאת בזמן שהמורים עצמם מתמודדים עם הנטל והמנהלים. הרגשי של המלחמה (בני זוג וילדים שבמילואים). , מה איתן.ם? הם רואים את התמונה המלאה ומנסים ליישם ות

הנחיות מלמעלה, תוך שהם מזהים את העומס על הצוות ואת המצוקה של התלמידים. הם נאבקים להשיג משאבים ולגשר על הפער בין הציפיות לבין המציאות בפועל, כשהם מבינים ששגרה אמיתית היא לא יעד שניתן להגיע אליו בקלות, אלא מטרה שדורשת עבודה קשה ויומיומית מצד כל הגורמים. האתגר העיקרי בשנה זו הוא הניגוד בין הדחף המערכתי לחזור לשגרת לימודים רגילה לבין הצורך הבוער לתת מענה לקשיים הרגשיים של התלמידים והצוותים. בעוד שמשרד החינוך ומנהלים רבים רואים בלוח זמנים קפדני ובחזרה למבחנים ולמטלות גורם מייצב שמספק תחושת נורמליות בעולם כאוטי, בתי ספר רבים, במיוחד באזורי העימות והפינוי, נאלצו לתת עדיפות קודם כול לטיפול בטראומה ואובדן. בפועל, מורים נדרשים לתפקד גם כמטפלים ולשמש אוזן קשבת, שכן הריכוז והמוטיבציה של התלמידים נפגעו באופן ניכר, והם חווים לחצים עצומים. לפיכך, האתגר הגדול ביותר הוא מציאת איזון בין שני הצרכים הללו, באמצעות מענה דיפרנציאלי, המותאם לכל קהילה, ויישום פדגוגיה רגישה לטראומה המתחשבת במצב הרגשי תוך כדי שמירה על הרצף הלימודי. מבט על רגשות במסדרונות בית הספר מלחמה ממושכת פוגעת באופן עמוק בתחושת הביטחון הבסיסית של כלל האוכלוסייה, ובפרט בקרב ילדים ובני נוער. במחקרים שונים אנו רואים עלייה בתסמינים כמו חרדה, הפרעות קשב, קשיי שינה וחוסר יציבות רגשית. ילדים רבים חוו תחושות של אובדן, בידוד וניתוק, והמעבר החד לשגרת הלימודים עלול להעצים תחושות אלו. על צוותי החינוך, שהם עצמם ניצבו מול קשיים אישיים ומשפחתיים, הוטלה משימה כפולה ומורכבת: להתמודד עם מצוקתם שלהם, ובה בעת לשמש עוגן יציב ומרחב בטוח לתלמידיהם (סבג, רזניקובסקי- .)2024 קוראס וארזי,

28