קשר עין גיליון 331 ינואר-פברואר 2026

בעידן הבינה המלאכותית פדגוגיה מיטבית אינה סיסמה, היא צו מקצועי. היא קוראת לנו להשתמש בטכנולוגיה בחוכמה, אך לא לאפשר לה להחליף את האנושי. כי גם בעולם המתקדם ביותר יש דבר אחד שאי אפשר לייצר באופן מלאכותי: תחושת משמעות בלמידה

במציאות הבית-ספרית ישנם תלמידים שנמצאים בכיתה אך אינם נוכחים באמת בלמידה. הם אינם מפריעים, ולעיתים אף עומדים בדרישות המינימליות. הקושי שלהם מתבטא בשתיקה, בהימנעות מהגשה, בירידה איטית במוטיבציה, או באמירה שקטה כמו “זה לא בשבילי”. אלו אינם רגעים דרמטיים, אך הם סימני אזהרה שקטים לניתוק הולך וגובר. שינוי במצבים אלו אינו נוצר בהחלטה אחת גדולה, אלא בבחירות יומיומיות קטנות, המצטברות יחד לשפה חינוכית עקבית - לא כיעד מנותק, אלא כתוצאה טבעית של תהליך חינוכי שלם. בעידן הבינה המלאכותית, פדגוגיה מיטבית אינה סיסמה, היא צו מקצועי. היא קוראת לנו להשתמש בטכנולוגיה בחוכמה, אך לא לאפשר לה להחליף את האנושי. כי גם בעולם המתקדם תחושת ביותר, יש דבר אחד שאי אפשר לייצר באופן מלאכותי: משמעות בלמידה. בעולם שמתקדם במהירות, קל להתבלבל בין אמצעים למהות. אבל תלמידים לא זקוקים לעוד מערכת חכמה, הם זקוקים למבוגר משמעותי. למורה שבוחר, יום אחרי יום, לא לוותר

עליהם גם כשהדרך מתארכת, גם כשהתוצאה עדיין לא נראית. המעבר מפדגוגיה מיטבית כתפיסת עולם ליישום יומיומי שלה מתחיל כבר מחר בבוקר. מורה יכול לפתוח שיעור בשאלה אישית קצרה, לזהות מאמץ לפני מתן ציון, או לעצור לשיח קצר עם תלמיד שנראה שקט מהרגיל. ניתן לנסח משוב המדגיש תהליך, לשתף תלמידים ביעד ברור ולפרק את הדרך אליו, או לסיים שיעור בשאלה רפלקטיבית על הלמידה. צעדים פשוטים אלה יוצרים נראות, מחזקים מסוגלות ובונים אקלים של אמון. כך פדגוגיה מיטבית מתורגמת לעשייה יומיומית המחזקת קשר ומאפשרת למורה להשפיע על תהליך הלמידה של התלמידים באופן ממוקד, מודע ומתמיד, ללא צורך במשאבים מיוחדים או בתוכניות חדשות מורכבות בעתיד. כאן טמונה השליחות החינוכית האמיתית: לא רק ללמד חומר, אלא להחזיק אמונה. לא רק להציב יעד, אלא ללוות דרך. לא רק להכין לבגרות, אלא לבנות אדם שמאמין בעצמו. וכשפדגוגיה פוגשת שליחות, נולד שינוי שנמדד לא רק בציונים, אלא במה שנשאר בלב הרבה אחרי שהשיעור נגמר.

33