קשר עין גליון 261 - ירחון ארגון המורים יולי 2016

מדי שנה – תקציב שאת רובו אפשר היה לנצל למטרות חשובות יותר. סיכום מיליארד 60- נכון לעכשיו, התקציב הגדול של כ שקלים בשנה אינו מנוצל ניצול נבון. נדרש להקטין את עלויות ההתנהלות של משרד החינוך ולהעביר הרבה יותר כספים לצרכני הקצה (כמו בפינלנד). במקום תוכניות לימודים אחידות מחייבות יש לאפשר לצוות החינוך בבית הספר חופש רב יותר בבחירת תוכני הלימוד, על פי מאפייני האוכלוסייה המקומית (כמו בפינלנד). להלן עוד נקודות למחשבה להנהלת המשרד: כדאי ליצור פורום הידברות קבוע של משרד • החינוך עם ארגוני העובדים במשרד החינוך ועם ארגוני המורים, כי הם צריכים להיות שותפים בשינויים המתחייבים כדי להצליח במשימה של יישום מטרת החינוך. כדאי שמשרד החינוך יכניס הצלחה ברכישת • כישורי חיים לתעודת הבגרות (צעד כזה ישקף את מידת המוכנות של הבוגר לחיים ואז תהיה משמעות לשם: תעודת בגרות). ההכרה יכולה להיות בדרך דומה להכרה בתרומה לקהילה. קשה מאוד לבחון במבחנים ארציים בכתב את • מידת רכישת כישורי החיים בקרב התלמידים, ולכן כדאי לעבור לשיטה של מבחנים בעל פה במסגרת בתי הספר (מבחן על ידי צוות של מורה, נציג משרד החינוך ובוחן חיצוני מקצועי, למשל מהמגזר העסקי). המאמר הזה עסק בעיקר בהכנה לחיים • לקראת השתלבות במעגל התעסוקה. כדאי מאוד לפתח חשיבה שתוביל להמלצות על הכנה לחיים במעגל האישי ובמעגל המשפחה. במסגרת זו כדאי לחשוב איך להכין אדם לחיים גם מבחינת תחזוקה נאותה של בריאותו הגופנית והרוחנית גם בחטיבה העליונה. על פי הטעויות שאנשים צעירים עושים כיום נראה שיש צורך בלימודים כאלה.

שינויים נדרשים בדרך הלימוד בני אנוש רוכשים מיומנויות חיים רק על ידי תרגול והתנסות (למשל, אין נוסחה ליצירת תקשורת טובה עם אנשים אחרים). לפיכך, כל תלמיד צריך להיות פעיל כל הזמן בשיעור שמטרתו רכישת מיומנויות. אפשר ליישם זאת, למשל, על ידי עבודה בקבוצות למידה קטנות, שבמהלכה המורה עובר מקבוצה לקבוצה. גם השאיפה לפיתוח תובנות ממידע מחייבת לאפשר לתלמידים רבים להתבטא בשיעור, ולא רק למעטים. שינויים נדרשים בדרך ההתנהלות של משרד החינוך הרכישה של כישורי חיים נעשית על ידי בני אנוש לא בדרך אחידה (כל אחד מגיע בדרך אחרת למסקנות שלו איך להתנהל) ולכן אחידה להגדיר תוכנית לימודים אי אפשר לכולם לרכישת כישורי חיים. על משרד החינוך להשאיר למורים מידה רבה של חופש בהתאמת התהליך ללומדים האינדיבידואליים (המורים אמורים לשמש מנטורים יותר משהם אמורים לשמש מרצים כיום). תעודת הבגרות במתכונתה הנוכחית, על אף השם שלה, אינה מעידה על בגרות ומוכנות לחיים, אלא היא משמשת רק אמצעי לקבלה ללימודים אקדמיים. לכן היא אינה ראויה לשמש מדד להצלחה של מערכת החינוך בהשגת מטרת החינוך. העיסוק האובססיבי בהצלחה בבחינות הבגרות - לא רק שאינו מועיל כלל להצלחה בחיים, הוא אף מפריע לעיסוק בחינוך (למשל, בפיתוח כישורי חיים, הנחוצים להצלחה בחיים). לבחינות הבגרות יש גם מחיר כלכלי כבד, שהציבור נושא בו. בפינלנד (מדינה הדומה לישראל בגודל האוכלוסייה) מיליון שקלים 40- עלות בחינות הבגרות היא כ בשנה, והמימון בא מאגרת בחינות. בישראל מיליון שקלים 300- משרד החינוך מתוקצב בכ

כיום תוכניות הלימודים בבתי הספר אינן מכוונות להקנות לבוגרים את הכלים הנדרשים להצלחה בשוק התעסוקה, והדבר מוצא את ביטויו המעשי בקשיי הבוגרים להשתלב בשוק התעסוקה

23