חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מלחמת העצמאות- המבצר המעופף

התקדמה כמתוכנן: הדלק הספיק ﬠד בסיס חיל-האויר הקנדי הליפקס בנובה סקושה, שם קיווה שינדלר למלא את מכליו בד ו רכו לאירופה. הוא נחת במקום וסיפר כי מזג האויר הקשה אילץ אותם לנחות נחיתת חירום. לרוﬠ מזלו, הודיﬠו אותה ﬠת ברדיו אזרחי אשר נﬠלם מלונג איילנד". אנשי הבסיס B -17 על "מפציץ הקנדי, קישרו אחד וﬠוד אחד: "הקצין הקנדי שאיתו דיברתי", סיפר שינדלר לאחר מכן, "הפסיק לאט-לאט לכתוב, יצא מן המשרד... וחזר מלווה בשני חיילים חמושים". הצוות ﬠוכב, נקנס דולרים, ﬠל הפרת המרחב האוירי הקנדי, וקיבל 100 בסכום של הוראה לחזור מיד לשטח ארצות הברית. הצוות מילא תוכנית טיסה חזרה לארצות הברית, ולאחר שהיה מﬠל הים, הוא פנה דרומה וטס ישירות לﬠבר האיים האזוריים. לאחר מספר שעות הם התקרבו לשדה התעופה אולם כאן נﬠרכה לצוות קבלת פנים לא צפויה: קצינים בכירים ואנשי השדה הפו ו רטוגזים, המתינו למטוס. כאשר הסתבר כי לא יורד ממנו הגנרל האמריקני שהיה אמור לבקר אותה ﬠת במקום, אלא צוות פרוע של טייסים, הם נﬠצרו. סברה אחרת אומרת כי במקום לתדלק החליט הצוות לטוס ישירות לזאטץ', אך החליט לנוח במקום. בכל מקרה, הדבר הספיק לסוכנים אמריקניים אשר ﬠקבו אחר הפעילות בשדה, לדרוש במפגיע מן הרשויות המקומיות לﬠצור , הובאו 1949 את המטוס. המטוס הוחרם והצוות נﬠצר. (בשנת אזרחי ארצות הברית שהיו שותפים למבצﬠ הברחת המטוסים למשפט, ﬠל הפרת אמברגו הנשק למזרח התיכון. אירווין שינדלר חודשים. אל שווימר וליאו 18 וצ'רלס ווינטרס נידונו למאסר של דולרים). 10,000 ונקנסו בסכום של 1950 גרדנר נשפטו בפברואר מבצע "נבוט" נגד קהיר בינתיים נﬠשו בזאטק הכנות להסבת המטוסים לתפקידם הקרבי הקודם. לפני שהוצאו משירות חיל-האויר האמריקני, הוסרו מהם כל ההתקנות ללחימה, בהן הצריחים והתושבות למקלﬠים, כוונות ההפצצה, מכשירי הקשר והניווט וכיו"ב. במשך שלושת השבוﬠות הבאים, נﬠשה מאמץ לאתר מﬠרכות אלה, או דומות להן, ללא הצלחה. בינתיים הלך והתקרב מוﬠד תום ההפוגה הראשונה, והיה צורך לﬠשות מאמץ מיוחד להכשיר את המטו ו B -17 סים למבצﬠים התקפיים. ריי קורץ, שהיה מפקד טייסת במלחמת הﬠולם השנייה, קיבל ﬠל ﬠצמו את הכשרת המטוסים. 0.5 שלוש מכונות ירייה גרמניות נקבעו במקום מקלﬠי בראונינג התקניים אשר ﬠיטרו את המטוס מכל צדדיו, וכן הותקנו שלושה שכונו בארץ ׳׳מגלד׳׳ מתוצרת צ׳כיה- אחד בתא MG -34 מקלﬠי האחורי בזנב ושניים בירכתיים, שנוﬠדו להגן ﬠל המטוסים מפני תקיפת מטוסי קרב ﬠוינים. ﬠם התקרב מוﬠד חידוש הקרבות ביקשה מפקדת חיל-האויר לציין את כניסת המטוסים הגדולים לשירות, במבצﬠ אסטרטגי שיהיה בﬠל השלכות פוליטיות משמﬠותיות: הפצצת קהיר. לפני כן הופצצו ﬠל ידי מטוסי תובלה ומטוסים קלים, ﬠרי הבירה של ירדן וסוריה. ﬠתה נמצא המטוס שהתאים במיוחד לטיסה ארוכה לﬠבר קהיר. ברם המטוסים ﬠוכבו בצ'כיה, שם ניתנה ﬠדיפות

שו לנווט את דרכם, ורק לאחר עשרים שעות טיסה, על פי מפה, כוון וזמן, הם הצליחו לקלוט את משואת השידור של שדה סנטה מריה באיים האזוריים. טייס המשנה גולדברג הנחית את המטוס בשלום. עד הנחיתה בזאטץ בצ'כיה, הטיס דייב גולדברג למעשה את המטוס לבד, ללא סיוע אנשי צוות אחרים. באיים האזוריים הם תודלקו במהירות. הצוותים חזרו למטוסים, הניﬠו אותם ולמ ו רות הﬠרפל הכבד אשר שרר במקום, המריאו ויצאו לדרך. היעד הבא של המפציצים נוﬠד להיות שדה אג׳סיו בקורסיקה. לפי הסכם ﬠם הצרפתים, הם היו אמורים לאשר את הגﬠת המטוסים לשדה זה לאחר מספר שﬠות, לאנשי הבקרה באיים האזוריים. בינתיים יצאו המטוסים אל שמי אירופה וטסו הישר לﬠבר בסיס האויר זאטץ' בצ'כיה, שם נחתו לאחר מספר שﬠות. הצרפתים לא ﬠמדו בדיבורם, ולאחר זמן-מה הם דיווחו כי המטוסים לא הגיעו ליﬠדם בקורסיקה. דבר היﬠדר המטוסים ﬠורך מהומה רבה, ומ ו טוסים של מדינות שונות נשלחו לחפש את "המטוסים האבודים" בנתיבי הטיסה. לאחר מספר ימים גילו האמריקנים כי המטוסים נחתו למעשה בצ'כיה, והם מיהרו לקשור את הטיסה למלחמה במזרח התיכון. המטס הרביעי נכשל בינתיים התכונו אנשי הצוות של המטוס הרביﬠי לצאת לדרך. הצוות, ובו גם אל שווימר וליאו גרדנר, אשר שימש כטייס, הטיס ביולי. 11 , אותו אל שדה ווסטצ'סטר לונג איילנד, ביום ראשון שם קיבל את הפיקוד ﬠל המטוס הטייס אירווין שינדלר. הוא מילא תוכנית טיסה לﬠבר החוף המﬠרבי. מיד לאחר ההמראה הוא יצא צפונה לﬠבר סנט ג'ון בניו פאונדלנד. אך הטיסה לא

101