חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

שנות עליונות אוירית 70 חיל האויר בקרב-

חיל האויר מחליט על מטוס הקרב הבא

בראשית שנות השישים, כאשר החליט חיל האויר כי עליו להצטייד בדור חדש של מטוסי קרב אחרי המירז', הוא בחן מטוסים מתוצרת ארה"ב, צרפת ואף מדינות אחרות. אנשי המבצעים של החיל הכינו רשימה של מטוסים "כבדים" ומטוסים "טקטיים" אשר היו יכולים לתת תשובה למשימות העתידיות של חיל האויר. העיקרית שבהן היתה תקיפת שדות תעופה, אשר הגיעה לכלל ביטוי במבצע "מוקד" בפרוץ מלחמת ששת הימים. ,"2 "טייגר F -5 ' בין המטוסים הטקטיים שנבחנו היו הנורתרופ "סקייהוק". בין המטוסים הכבדים היו הגרומן A -4 הדוגלס F -8 ", צ'נס-ווט 2 "פנטום F -4 "אינטרודר", המקדונל A -6 "סקייוואריור". ואחרים. B -66 "קרוזיידר", ואף מפציץ דוגלס חברת דאסו הצרפתית הציעה לחיל האויר מטוס מירז' דגם שכונה "אשמדאי"- מטוס קרב חד-מנועי וארוך טווח, וגם F -2 יקר מאד. אנשי חיל האויר בחנו גם מטוס בלקבורן "בוקניר" מתוצרת בריטניה, אך הסיכוי לרכוש אותו היה קלוש, והוא גם לא התאים למשימות חיל האויר. היתה גם הצעה של יואש צידון, , לפתח דגם משופר של הווטור, יחד עם היצרן 3 ממחלקת אויר סיד אויאסיון. ארה"ב לא ניאותה לספק מטוסים לחיל האויר F -104 משך תקופה ארוכה, אולם הכוונה לספק מטוסי לוקהיד

"סטרפייטר" לירדן, ומערכות נשק אחרות לסעודיה, הקלו על ההחלטה לאשר רכישת מטוסים על ידי ישראל. לאחר דיונים ממושכים, לנוכח התנגדות עזה של מחלקת המדינה האמריקנית ושר החוץ עצמו, ניאותו האמריקנים לספק לישראל מטוסי דוגלס "סקייהוק" שהיו למעשה מטוסי תקיפה "סטריליים", נטולי A -4 מערכות כינון חימוש ובעלי כוונת-ירי קבועה. פיתוח מטוסי ישראלי לתקיפה? אותה עת היתה חטיבת הנדסה של התעשיה האוירית זקוקה לפרויקטים, כדי להעסיק את המהנדסים והטכנאים שלה. זאת במיוחד לאחר סיום פרויקט הסטרטוקרוזר והפוגה מגיסטר. מנהלי החטיבה החליטו לבחון פיתוח של מטוס שכונה "אביר"- מטוס חד-מנועי ומקביל ביכולתו ובביצועיו למטוס הסקייהוק האמריקני. המטוס החל בדגם קטן-מימדים וקל-משקל, אולם עם הכנסת השינויים שביקש חיל האויר בתצורת המטוס, כדי שיתאים למשימות אויר-אויר ואויר קרקע, הלכו מימדיו, כמו " תוכנן לשאת שני V משקלו וגדלו. המטוס בתצורה "אביר 338 פותח על פי מפרטים של חיל האויר הישראלי וזכה 5 ' המירז להצלחה רבה בשוק מטוסי הלחימה בעולם