חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

- רב-משימתי וקל-משקל F-16

גבוהה, כלומר מטוסים המתוכנים כך שיחזרו למצבם ההתחלתי אם הופרﬠו ממצבם היציב, ﬠל ידי תמרון מכוון של הטייס, או מתוכנן ליציבות סטטית F -16- כוח חיצוני כמשב רוח פתאומי, ה שלילית או קטנה. בשל כך המטוס יציב פחות וזריז יותר לתנועות מﬠרכות ההיגוי של המטוס. יישום תפיסה תכנונית זו לא היה Fly-by- אפשרי ללא פיתוח של מﬠרכת בקרת טיסה חשמלית או . ואכן מﬠרכת זו הגיﬠה לבשלות יחד ﬠם המטוס ושולבה Wire בו מראש. אמינות המﬠרכת הושגה ﬠל ידי בניית ארבﬠה מסלולי הﬠברת מידﬠ מקבילים.

תכנון מטוס חד-מנוﬠי, אשר הבטיח גם ﬠלות רכישה ואחזקה של פראט אנד F 100 נמוכים יותר. המטוס פותח סביב מנוﬠ שהיה גם מנוﬠו של מטוס 1:8 וויטני, בﬠל יחס דחף/משקל של . המנוﬠ ניזון מכונס F -15- הקרב הגדול יותר של חיל-האויר, ה אויר "כרישי" בחרטום, שהבטיח זרימה רציפה למנוﬠ גם בזוויות התקפה גבוהות. עומס הכנף של המטוס, שהיתה בﬠל שפת ההת מ ק׳׳ג/מ׳׳ר), 330( קפה המשוכה מתונות לאחור, היה נמוך יחסית ושולבו בה דשי תמרון, מדפים ומאזנות. כמו כן שילבו מהנדסי החברה רﬠיונות חדשים בתכנון המטוס, כולל שיפוליים בין הכנף לגוף, אשר הגדילו את הקיבולת הפנימית של דלק ומﬠרכות ללא הגדלת מימדי המטוס. תא הטייס של המטוס, בﬠל תצורת ה"בועה" תוכנן, למﬠשה, ﬠל ידי טייסים. החופה מאפשרת ראות טובה לכל הצדדים ולאחור ומשתלבת היטב במבנה המטוס. ניהוג חשמלי- "טוס על חוט" התפיסה התכנונית המהפכנית והמכריעה בתכנון המטוס, היתה תוכנן כמטוס בﬠל יציבות סטטית F -16- שיטת בקרת הטיסה. ה נמוכה. שלא כמו במטוסים מקובלים, בﬠלי יציבות סטטית למטה: אחד ממטוסי קדם-סדרה צבוע בצבעי עליונות אוירית, - המנוע המהפכני של המטוס החדש F-100 : משמאל

667