חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מלחמת העצמאות- הבופייטר

המטוסים היו תרומה חשובה ביותר לכוח מטוסי ההפצצה של חיל-האויר הישראלי. צורפו במהרה כגף מיוחד, גף ב', TF.Mk.X מטוסי הבופייטר ברמת דוד, שבראשה 103 של טייסת התובלה וההפצצה מספר עמד ליאונרד פיצ'ט, טייס מח"ל נוצרי מקנדה. טייסת זו הפﬠילה גם את המוסקיטו שהוברח לפני כן מאנגליה וכן חמישה מטוסי דקוטה אשר שימשו כמטוסי תובלה ומפציצים לﬠת מצוא. מטוסי הבופייטר נצבﬠו בחום-וחום בהיר, פסי זיהוי בצהוב- שחור נצבﬠו מתחת לכנפיהם ובצדי גופם, וגם סדרת מספרים .173- ﬠד ד 170- מיוחדת הוקצתה להם: ד מ"מ בחרטום, 20 כוח האש המסיבי של המטוס: ארבﬠה מקלﬠי (ומקלﬠ נוסף בתא האחורי, שלא ידוﬠ אם הותקן במטוסים ק"ג בתא הפצצות, ופצצות 250 בארץ) וכן יכולת נשיאת פצצות ק"ג נוספות מתחת לכנפיים, חברו יחד ﬠם מהירות גבוהה 30 וכושר תמרון כדי להקנות למטוס יכולת מבצﬠית רבה. ﬠם הגעת המטוסים לארץ, ובמשך השבוﬠות הבאים נערכו טיסות אימון והסבה לטייסים, חלקם כאלה שלא הטיסו מטוסים דו-מנוﬠיים תקופה ארוכה. כל הטייסים היו אנשי מח"ל. במהלך אחת מטי ו ) בשﬠת נחיתה, 173- סות אימונים אלה, נחבל אחד המטוסים (ד ובשל המחסור בחלקי חילוף, הוחלט להשבית אותו ולהשתמש בחלקיו למטוסים האחרים. תוקפים את אל עריש עם תום ההפוגה השנייה היו שלושת מטוסי הבופייטר הנותרים, מוכנים לפﬠילות מבצﬠית, והוחלט לנצל אותם לתקיפת בסיס האויר המצרי באל ﬠריש - מטרה מוﬠדפת של חיל-האויר, ﬠוד מראשית מלחמת הﬠצמאות. באוקטובר המריאו שניים מבין שלושת המטוסים (המטוס 15- ב השלישי לא היה שמיש אותה ﬠת), ובהם לן פיצ'ט ודן רוזין, יחד ﬠם שלושת מטוסי הספיטפייר אשר נחתו זה מכבר בארץ, ו � הם הגיﬠו מדרום בג 18:00 לתקיפת השדה בצפון סיני. בשﬠה בה נמוך ביותר, השליכו את פצצותיהס והצליחו להשמיד מספר מטוסי קרב מצריים וכן לפגוﬠ במוסכים ובמתקנים בשדה. אחד ) הגיﬠ לתקיפה מדרום. במﬠבר הראשון הוא 171- המטוסים (ד ק"ג, ולאחר מﬠבר נוסף הוא הטיל שתי 30 הטיל ארבﬠ פצצות ח � ק"ג שהתפוצצו מול אחד המוסכים. הטייס יצא ל 250 ליפה נוספת וירה בתותחיו ﬠל השדה. תוך כדי מﬠבר הוא נפגע במנוﬠו השמאלי. הוא הניץ אותו, והצליח למשוך את המטוס ﬠד הבסיס בﬠקרון, שם נחת בשלום. המשימה ליום המחרת, יום כיפור, היתה קשה אף יותר: תוכנית הקרב כוונה ביום זה לתקיפת הכיס המצרי בפלוג'ה. שני מטוסים יוﬠדו לתקיפה אולם מטוס אחד היה מושבת בﬠקרון בשל הפגי ו עה במנוﬠו, והוחלט לﬠכב את פﬠולת מטוסי הבופייטר. אך הדברים התפתחו אחרת. בשﬠות הצהריים ולאחר מכן הת ו נהלו קרבות אויר רבים מﬠל ﬠיראק אל-מנשיה ובקו ﬠד מג'דל. פעילות זו שיבשה את תוכנית מבצﬠי התקיפה. מטוסים אחרים של חיל-האויר הישראלי תקפו את המﬠוז המצרי, ואף הפילו מספר מטוסים מצריים שניסו לחבל בפﬠילות הקרקﬠית ולתקוף

ניצלו ואפשרו את השמשת מטוסי הבופייטר כמטוסי לחימה. בינתיים נשלמו והלכו ﬠבודות השיפוץ של מטוסי הבופייטר בריגוויי. בזה אחר זה נבחנו המטוסים ﬠל ידי מכונאים מוסמכים וקיבלו אישור לטיסה. הטייסים בחנו אותם באויר, הרחק מﬠ NV 306( יני השלטונות הבריטיים. בשל מצב אחד המטוסים אזרחי) הוחלט לפרק אותו לחלקים, ולהשתמש G-AJMF ולימים ביולי אבד מטוס נוסף: מטוס 28- בהם עבור שאר המטוסים. ב ) התרסק בטיסת מבחן ונפל לנהר התמזה. G-AJME( בופייטר טייסו מיצ'ל קמפבל נהרג. היה ברור לצור ולאנשיו כי יהיה צורך להﬠביר את כל המטוסים בבת-אחת ובמהירות, שהרי היﬠלמות של מטוס אחד, שהיה יוצא ראשון, היתה מﬠוררת את שלטונות בריטניה הגדולה לﬠצור את שאר המטוסים. הוחלט לפיכך לביים סרט ﬠל טייסי הקרב של ניו זילנד במלחמת הﬠולם השנייה, ואף הוקמה חברת הסרטה שהתארגנה על ציודה לצילומים בשדה תﬠ ופה. המטוסים ממריאים לישראל בינתיים הלכו האירוﬠים וסגרו ﬠל ﬠמנואל צור. דבר נחיתת מטוס ה׳׳הלטון׳׳ בתל אביב התפרסם ברבים, לאחר שהאלחוטן במטוס שידר אותות מצוקה ו"הﬠיר" את כל מﬠרך החילוץ הבריטי באגן המזרחי של הים התיכון. ידיﬠות ﬠל מטוס המוסקיטו שהטיס הרווי לקורסיקה, ונראה לאחר מכן ﬠל ידי הקונסול הבריטי בחיפה, פורסמו ברבים, וﬠתה נוספה להם התרסקות הבופייטר בתמזה - כל אלה היו ﬠוררו את השלטונות הבריטיים והם החלו לבדוק בקפידה את נסיבות האירוﬠים וקשריהם למלחמה בארץ ישראל - איזור שﬠליו הוטל אמברגו נשק חמור. למרבה המזל, קצב התגובות היה אטי, וצור מיהר לנצל את הימים האחרונים להשלמת המבצﬠ להוצאת מטוסי הבופייטר מבריטניה. בראשית אוגוסט, התייצבו הכל למבצﬠ ההסרטה, אשר נﬠרך בפני קהל מריﬠ. ארבﬠת המטוסים היו אמורים לטוס, לפי תוכנית הטיסה שהוגשה כנדרש, לסקוטלנד, שם התﬠתדו לצלם קרבות אויר ופﬠולות תקיפה בנופים דומים לאלה של האוקיינוס השקט וניו זילנד. בשﬠה היﬠודה המריאו ארבﬠת המטוסים, ובהם ג'והן הרווי המוביל וﬠמו ג'ורג' ברליאנד, ב' ג' קרבורי ואו' אי' ארמ ו סטרונג - כולם טייסים לשﬠבר של חיל-האויר המלכותי הבריטי. מומחים שהיו צופים בהמראה היו יכולים להﬠיד כי היא לא נעשתה בדיוק במתכונת המקובלת בהזנקה לקרבות אויר... ארבﬠת המטוסים נסקו ופנו צפונה, לעבר סקוטלנד, וזמן קצר אחר כך פנו בקשת רחבה מזרחה, לﬠבר תﬠלת למנש. הם חצו את צרפת, ולאחר ארבﬠ שﬠות וחצי נחתו כל הארבﬠה בשדה אג'סיו בקורסיקה. חנייה קצרה לתדלוק ומנוחה הספיקה להם במקום, והם המשיכו ללא ﬠיכובים דרך הים האדריאטי לשדה פודגוריצה ביוגוסלביה, אשר הופﬠל בהסכמת השלטונות המקומיים ﬠל ידי צוות של חיל-האויר הישראלי. ארבﬠת המטוסים טופלו במקום ותודלקו ולמחרת המריאו לטיסה ארוכה מﬠל הים התיכון - חמש וחצי שעות נדרשו להם כדי להגיע לישראל. הברחת המטוסים והטיסה הארוכה נסתיימו בהצלחה. ארבﬠת

פצצות

95