סוד החיים - המפתח שלי להתמודדות עם מצבים קשים בחיים ולהשגת חיים טובים יותר - כתב ג'וני ירושלים

את הכתבה אבל עוד לא היה לי זמן להתעמק בה ואני אעשה זאת מאוחר יותר. לא סיפרתי לה עד עצם היום הזה ואני בהחלט מרוצה מההחלטה שהיא חשובה ומהותית מאד לאחר שהסקתי שלא ייצא לי שום דבר מזה שאספר לה והבחירה הי –א לא לספר. כאשר מגיעים לרגע האמת, רגע המשבר יודע אני שזקוקים לספר לאנשים, לקבל תמיכה, חיבוק, אהבה וחי זוקים. כאשר מגיע רגע האמת זה כלכך חשוב שיש מישהו שעומד לצידך. כאשר מגיע רגע האמת זה דבר הכרחי ולפעמים העובדה שאנו מספרים לאחרים על הקשה ביותר לנו בא לנו מתוך עניין רגעי לפרוק, להוציא ולספר על מנת להתחזק. אבל רגע אחרי זה גם יכול להגלות כטעות פטאלית שיכולה ל הרוס לנו את החיים. אמנם אנו זקוקים לחיבוק הזה אבל גם ברגעים אלה צריכים לפני המעשים לחשוב פעמיים למי כן מספרים ולמי לא מספרים. על מה מספרים ומה לא מספרים ולדעת לסנן גם במידת הצורך. אם למשל זו מחלת הסרטן שהיא הנפוצה ביותר היום, כאשר מספרים מקבלים תמיכה, חיבו ק ואהבה מכל הסובבים ברמות מטורפות וגדולות. מקבלים אהבה שהיא שוטפת את הנפש מכל כוון. אם מספרים על סרטן אנשים מזדהים בכיף עם האדם שחלה במחלה. אבל, אם למשל זה איידס הסיכוי שזה ייראה כמו בסרטן זה אפילו לא מתקרב לכך. המחלה היא סטיגמתית מאד, בעייתית מאד ובעצם אנ שים מתרחקים מאנשים החיים עם איידס כמו משדה קוצים. לספר לפעמים יכול לעלות בגרוש מהבית, בנידוי מהמשפחה, ולפעמים זה יכול להתקבל בהפך הגמור של קבלה נהדרת על ידי בני המשפחה וחיבוק חם וכעס שלא סיפרתם קצת קודם על מנת שיוכלו לתמוך בכם יותר. בשתי הסיטואציות האלה נת אני לשמחתי, משפחתי קיבלה את זה בסדר גמור, חיבקה, אהבה, ועד היום המשפחה היא חלק מכל ההתמודדות שלי עם המחלה ואוהבת ומקבלת באופן נפלא, אך לצערי באתר שלי גם חוויתי מקרים בהם נשאים סיפרו למשפחה שהם נשאי איידס והמשפחה זרקה אותם מהבית, נידתה אותם, ישבה עלי הם שבעה ועוד ועוד.

קלתי.