כאן יואב - מגזין המועצה האזורית יואב - גיליון 48

משפחת צפית מתייחדת עם בוגרי בית הספר

כל אחד מהנופלים שלנו בצפית הוא עולם ומלואו, ועבורנו הם קודם כל בוגרי בית הספר, ילדים שרק לא מזמן צעדו כאן בשבילים, ישבו בכיתות, לקחו חלק בפעילויות החברתיות. רצינו לראות אותם הופכים לאנשים בוגרים, מממשים תוכניות, מגשימים חלומות, והנה אנו נאלצים לראות אותם בפינת הזיכרון שהכנו עם תחילת המלחמה, ולצערנו נוספו אליה עוד ועוד שמות. . יעקב 1998 מכפר הרי”ף, שנרצח בידי מחבלים מחוץ לביתו בכפר עזה, הוא בוגר מחזור רועי עידן לוי (ג’ינג’י) שהיה המחנך של רועי זוכר אותו כנער עם גיטרה שסביבו חבורת בנים, שרים ומעבירים את ערבי הפנימייה בשמחה. הוא היה שקט ונעים הליכות, עם חיוך מבויש וכובש. מטל שחר היה תלמיד שקט וצנוע. אורנה שליסר, המחנכת שלו, מספרת כי בשקט אלירן יגר המיוחד שלו תרם לאווירה בכיתה והיה אהוב על כולם. הוא היה חלק מקבוצה מגובשת ושלמה, נער חכם, ערכי ובעל כישרון. מקיבוץ הראל היה בעל חוש הומור ולב רחב. ג’יין סימון, שהיתה מחנכת שלו, זוכרת עידו קסלסי אותו יושב בסוף הכיתה ומצחיק את כל החבר’ה לידו. “כשהמלחמה התחילה”, היא מספרת, “התכתבתי איתו והוא הרגיע אותי שאני לא צריכה לדאוג לו. אפילו בהודעות הוא הצחיק אותי”. מכפר מנחם נפל ביום הראשון של המלחמה. הוא היה נער לבבי בעל חיוך שובה יובל בן יעקב לב והמון רצון ונחישות. בתיה פכטר, המחנכת שלו, מספרת שתמיד השתדל ועשה כמיטב יכולתו, ומאמציו נשאו פרי. מרבדים נגע בהרבה אנשים, בני גילו ובוגרים ממנו. ריקי בן אריה, שהיתה המחנכת אריאל אוחנה שלו, מספרת על הנער מלא שמחת החיים, ובטוחה שהיה רוצה שנמשיך לשמוח ולהשמיע מוזיקה, כמו שאהב הוא להשמיע במסיבות שבהן היה די.ג’יי. מכפר הרי”ף היה שילוב של שובבות ורצינות, חתירה להישגים ולציונים גבוהים תוך אייל קליין שמירה על מעגל חברים שאיתם צוחקים ומשתובבים. נועה קציר המחנכת שלו זוכרת את אייל תמיד עם חיוך בזווית הפה, ואומר “נועה, אל תעשי מזה עניין”. מקיבוץ חצור היה תמיד עם חיוך ענק מאוזן לאוזן, שותף בפעילויות החברתיות, לוקח עוז ארדי חלק ועוזר. עינת ינאי המחנכת שלו מספרת שהיו להם המון שיחות על סדר העדיפויות של עוז, שהעדיף את הטקרטורים והעבודה בשלחין, אחר כך את החבר’ה והמשפחה ורק בסוף את הלימודים, ותמיד אמר “בקטנה עינת, הכל יהיה בסדר”. באוקטובר ונהרג בהיתקלות עם מחבלים בקיבוץ 7 מכפר מנחם הוקפץ בבוקר ה- אפיק רוזנטל נחל עוז. גדעון בן אריה, שהיה מחנך שלו, מספר על נער שנון, מצחיק, חכם, רגיש ואהוב. הוא ידע לראות את הסובבים אותו ולנהוג ברגישות ובקבלה כלפי האחר. אפיק היה אדם של עקרונות ויחד עם זאת ידע להסתכל על החיים בקריצה ובחיוך.

הייתם ותמיד תהיו עמוק בליבנו. נזכור אתכם לעד. משפחת צפית

www.yoav.org.il

22

2024 פברואר