החאן - שיר ישן, רחוק - קומדיה לירית

אתה נותן להם נושא ונתונים והם עושים סצנה? התחלנו מהשיר ועברנו לנושאים אחרים, אבל בדרך כלל, אין קשר ישיר בין הסצנות שנוצרו באלתורים לבין אהובת ו חוקר פרטי הסצנות במחזה. המחזה הזה, כמו גם הם מחזות מאד אישיים שלי. ובכל זאת אני הדרקון מרגיש שהשחקנים, באישיות שלהם, בגוף שלהם, אפילו בקונפליקטים בינינו, מעוררים אצלי את החוויה שאני מעלה בכתיבה, אבל באופן לא מודע. באופן ששולח אותך אל המחשב? כן. תיראי, הכתיבה בהחלט לא מתוכננת, והיא לא מהראש. זאת אומרת הכתיבה הראשונית. למשל את מונולוג הפתיחה כתבתי פעמיים או שלוש. בפעם הראשונה כתבתי מונולוג, וארז, שהיה עדיין איתנו בחזרות אמר שהמונולוג סוגר אותו כי יש בו משהו שלא נותן לו חופש, אז שיניתי. ושוב שיניתי עד שבסופו של דבר הגעתי לטקסט הפנייה של ניר אל הקהל, באותו זמן גם הגעתי לרעיון של "בית קפה" כי בהתחלה בכלל לא חשבתי היכן כל זה יתרחש, אבל פתאום הגעתי למחשבה על בית קפה, ולאט הכול בא על מקומו. מאד קשה לשים את האצבע בדיוק על כל אחד מהמהלכים. האם זה אומר שהעבודה עם השחקנים מהווה מניע לפעולת התת-מודע ומפעילה את הכתיבה שלך? כן, בהחלט כן. אתן לך דוגמא מהיווצרותו של הסיפור של יואב. כבר לפני שנתיים או שלוש, רציתי שיואב ישחק כלב, כי גם יואב כמוני אוהב כלבים, אבל לא זכרתי את זה כשהתחלנו בחזרות. יום אחד אמרתי לעצמי, שיואב ילבש בגד של כלב. אמרתי, אבל לא ידעתי לאן זה יתפתח... בסופו של דבר הסיפור של יואב-הכלב מתפתח כמו הסיפור של הכלב שלי, גוליבר שחלה ומת השנה. אגב, יואב הוא אחד השחקנים שהביאו לי את גוליבר, כשהיה . אושר גור, סמוך להצגה הראשונה של ואז אתה מביא להם סצנה כתובה? כן, והם עושים את הסצנה ואני חוזר ומתקן. העבודה הזאת להפתעתי הייתה יחסית עבודה מאד זורמת. על עבדתי שבעה חודשים, ואילו בהצגה הזאת חוקר פרטי לאחר שלושה חודשים המחזה היה כמעט גמור, אמנם עשיתי עדיין תיקונים אבל המהות הייתה כבר גמורה לאחר שלושה חודשים. בשלב מוקדם ידעתי שאני רוצה לעשות מחזה על יצירה. אתה תלמיד של נסים אלוני, אבל כשאני משווה בין מהלך היצירה של נסים לבין מהלך היצירה שלך אני מגלה שזה שונה לגמרי. כן. זה שונה לחלוטין. ההבדל הגדול הוא שניסים היה סופר. אני לא סופר. אתה מתכוון לומר שנסים הביא משהו יותר גמור לחזרות? לא בהכרח. כלומר, היו דברים שהוא הביא גמורים. היה לו קונספט, הוא בא עם מחזה בראש? אני מתחיל מכלום, ממש ממש כלום. אז איך נוצרות הדמויות במחזה שלך? האם אתה יכול להרחיב על הקשר בין הדמות לשחקן המבצע, איך זה מתרחש? גם בזה יש משהו לא מודע. אני חושב שהדמות נוצרת במפגש בין רבדים מסוימים של השחקן, שמעירים אצלי י, למשל, יש רובד ַ תובנות לגבי מצבים משותפים. לאית ילדי, שאני מגלה גם בעצמי.

כבר הגעתי לידי מסקנה כי איננו בני חורין נוכח יצירת אמנות, ואיננו עוצרים אותה מבחירה, אלא שבהתקימה לפנינו, הכרחית ונסתרת כאחת, שומה עלינו -כמו היתה חוק טבע- לגלותה.

מתוך הזמן שנמצא , עברית: הלית ישורון מרסל פרוסט,

ניר רון, נילי רוגל

5