החאן - הורים יקרים

נושאים בתוכנו, על אנטגוניזם כלפיהם, על חוסר יכולתנו שלנו להיפתח וקשה מכל – על פחדנו שלנו לגלות את האמת, להתייצב גלויי עיניים כלפיה.

אנחנו צריכים לבחון את עצמנו אם אנחנו מוכנים להאזין לדבריהם של הורינו ללא שיפוטיות, ללא ויכוח, ללא הטחת אשמות, מתוך קבלה, פתיחות ורצון לפתוח בתהליך של השלמה. [...]

המסע הזה להשלמה עם הורינו עשוי לדרוש מאתנו הרבה. עלינו להתגבר על כעסינו ומרירותנו; לכבוש את תסכולינו ואכזבותינו; להשתיק את רצון המרידה ואולי אף תאוות הנקם; לכלוא את מרירותנו ואת טרוניותינו; לעצור את נטייתנו להאשים ולגמור חשבונות. בשיח הפתוח והגלוי עמהם, שהוא אף שיח עם עצמנו, עלינו להיות מוכנים לראות ולהודות בתרומתנו שלנו לניכור ולסבל, לאי-ההבנות ולמצוקות. בהכירנו את סיפורם שלהם, בהיפתחנו אליו, בהפעילנו אמפתיה אליו, עלינו להיות מוכנים לשינוי יחס אל הורינו, לעתים אף להערצת מאבקיהם והתמודדויותיהם, ובעיקר עלינו ללמוד לקבל אותם כמות שהם, כבני אדם חיים אשר אף להם קשיים ומצוקות, חלומות ואשליות, רצונות ואהבות. אל לנו לראות אותם רק בצלם צרכינו ומשאלותינו, היענותם לתדמית שהיינו רוצים לראותם, תפישתם כפי שאנו חושבים שהיו צריכים להיות. אם לא נדע לעשות זאת, ייהפך השיח שלנו איתם לשיח של אני-הלז, לשיח אינטרסנטי ואפילו נצלני, ובמקום השלמה וקבלה יוקצנו אי ההבנות, יוחרפו ההאשמות ותגדל המרירות. רק פגישה גלויית עיניים ופתוחת לב עשויה להביא לסליחה להם שהיא אף התנאי לסליחה לעצמנו ולשיקומם של חיינו.

2009 , , אמציה הוצאת ספרים סלח להוריך ושקם את חייך מתוך ספרו של פרופ' אדיר כהן,

יפתח אופיר, ניר רון, ניצן לברטובסקי

11 תיאטרון החאן