החאן - האדרת - מאת ניקולאי גוגול
"הכול אחיזת עיניים, הכול מקסם שווא"
סנט פטרבורג בקובץ "סיפורים פטרבורגיים" העיר מופיעה לא פעם כישות המשפיעה, לרוב לרעה, על מהלך חייהם של תושביה. נדמה כי האירועים המתוארים ניזונים מן האווירה העירונית של סנט פטרבורג ותלויים בה וכי לא יכלו להתקיים בשום מקום אחר על פני האדמה. העיר מלאכותית, מהתלת בתושביה, מרעה להם, מכשפת אותם ומוצגת ככרך שכוחות אפלים ושדים פועלים בו ומקימה פטר הגדול מסומן בתור השד שרודף אותה ואת יושביה. בסיפור "האדרת" העיר סנט פטרבורג והאקלים הקשה השורר בה, משנים את מהלך העלילה ומשפיעים עליו בנקודות הקריטיות בחייו של הגיבור. כך, אקאקי אקאקייביץ' נאלץ מלכתחילה לתפור לו אדרת חדשה, רק בגלל אותו "אויב מר שיש בפטרבורג... אויב זה אינו אלא הכפור הצפוני שלנו". הרוח הפטרבורגית נוהגת "לצבוט צביטות עזות, מעקצצות, בכל החוטמים כולם ללא הבחנה, עד שהפקידים המסכנים שוב אינם יודעים לאן יתחבו אותם". הסיפור כולו מתרחש במעין חורף נצחי, אקאקי אקאקייביץ' מזמין אדרת כשמתקרר וגם לאחר כל חודשי החיסכון החורף לא תם, אלא רק הולך ומחריף. לאורך כל הסיפור הזמן מטושטש, מצטמצם ומתרחב והמרחב הוא של שלגים נצחיים, מה שמעצים את תחושת המסתורין והאשליה. למעשה אילו חי בעיר אחרת, בה הרוח הקרה לא הייתה מתעמרת ביושביה, לא היה עליו להסתגף כמו נזיר ולצום על מנת להזמין לעצמו אדרת חדשה אצל פטרוביץ' החייט. דמותו של פטרוביץ' החייט קשורה גם היא קשר הדוק בהצגתה השלילית של העיר פטרבורג בסיפור. פטרוביץ', ששמו מהדהד את פטר הגדול מקים העיר, נקשר בסיפור פעם אחר פעם למילה "שד". מרגע שהשתחרר פטרוביץ' מן הצמיתות, "החל לשתות לשוכרה... מצד זה היה נאמן למסורת אבותיו" והוא גם מריח טבק, ממש כיאה ל"צאצא" של פטר הגדול שהביא את הטבק והאלכוהול לרוסיה ולכן נחשב כמי שהביא את החטא. הוא מחוטט, מכוער, פוזל ושתום עין ומרחב הופעתו מלא עשן, סירחון וגועל. הוא מופיע ישוב על שולחן, עם בוהן מזדקרת שלה ציפורן עקומה "ונוקשה כשריון של צב".
בניינימ מאבנ בלבמ זורמ נהר, עצימ ללא עלימ, שריקת הרוח בכיכר. פקיד עמ מטרייה חוצה את השדרה מגבעתו התעופפה. ה ומק מעטר את לחייהנ של העלמות כשמתנפנפות להנ ברוח, השמלות, ובורי פקיד שומה, מציצ "מה יש?" "אז מה?!" "בכל הרוח אשמה". נייבה על גדות הנייבה, אדונ נושק על לחיי אישה נייבה על גדות הנייבה הרוח שרה על אהבה פעמוני הכנ ייה מצלצלימ בקול קוראימ לאלוהימ על כל החטאימ לִמחול אמ אלוהימ קיימ, ודאי ישמע קולמ ימחל הוא לכולמ, היומ.
)מתוך המחזה(
10
Made with FlippingBook Publishing Software