עיתון - לשון. כנס "לשון ראשון" ה 13 לשפה העברית

5 - 8 . 2 . 2 0 | ר ב י ע י ע ד מ ו צ “ ש | י ‘ - י " ג ב ש ב ט ת ש “ ף | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת 1 3 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

גילויים חדשים: לכל ראש ממשלה שפה משלו מה אמרו ואיך דיברו ראשי הממשלה שלנו? דיון מיוחד בנושא מגלה: אחד דיבר יידיש, שני בעברית גבוהה, שלישי כיסח, רביעי התחכם, וחמישי הוא ללא עוררין הקופירייטר של המדינה מאת ד"ר רוביק רוזנטל 18:00 | 5.2 | יום רביעי | שפת ראשי הממשלה אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן

המיקרופונים: "מי בעד חיסול הטרור?" אהוד אולמרט אמר: "העיתונים דואגים להזכיר לציבור שאני לא פופולרי, אני מעדיף לעבוד ולא להיות פופולרי". ביבי מצטיין בהברקות קופירייטר אפקטיביות: "החמוצים מתעשיית הדכדוך? הם רואים פקקים, אני רואה מחלפים". כל ראש ממשלה ושפתו המיוחדת, סגנונו המיוחד, המשפטים שאותם נזכור אחריו. עם השפה הזו הם יוצאים למלחמה על נפשו של האזרח הישראלי. ועל כך ידובר ויסופר באירוע על שפתם של ראשי הממשלה הישראלים לדורותיהם.

יכולים להסתובב כמו פרופלורים". "היורדים – נפולת של נמושות". פרס אהב להתחכם. בתשובה לעיתונאי אמר פעם: "אני לא חושב על הכותרות של מחר, אלא על המחר של הכותרות." בגין ידע להלהיב את הכיכרות: "היודעים אתם, עד אמש לא ידעתי את פירושה של מילה זו, צ'חצ'חים!" שמיר דיבר מעט ובמשפטים קצרים: "הים אותו ים – הערבים אותם ערבים". אהוד ברק דיבר בצבאית: "ראיתי לאויב את הלבן שבעיניים". אריק שרון ידע לכסח את יריביו. ליגאל ידין אמר: "אני אפשיט אותך עירום ועריה על שולחן הממשלה". ליצחק שמיר הפריע בנאום

ת", והתעקששלמשרד שלו יקראו ֶ בן גוריון שנא את המילה הקטנה "א "משרד הביטחון". משה שרת היה קנאי לשפה העברית. הוא המציא בין היתר את המילים מידע, לוויין ופיחות. לוי אשכול אהב יידיש. כשפנו אליו המתנחלים לעלות לגוש עציון אחרי ך - אין בעיה!". ָ מלחמת ששת הימים אמר, "קינדרל גולדה התמקדה בשפה פשוטה וסחבקית: "אני אומרת לך, הפנתרים – הם אינם אנשים נחמדים". רבין דיבר מעט, אבל היו לו יציאות בלתי צפויות: "מתיישבי הגולן

כהן פריץ צילום:

סהר יעקב צילום:

אבי אוחיון צילום:

הספריה הלאומית, מארכיון דן הדני צילום:

זיו קורן צילום:

כהן פריץ צילום:

הסיפור המלאשל הכתב העברי מכיל את כל המרכיביםשל דרמה טובה. שורשי הכתב מתחילים בעבר מסתורי ורחוק, בעל שם ארכאי ואניגמטי, כתב ה'דעץ', במחצית הראשונה של האלף הראשון אותיות, והן נכתבו באותו סדר 22 לפני הספירה. כבר אז היו לו מוכר לנו היום: מימין לשמאל. האות הריבועית שבה אנו כותבים היום הספיקה להיוולד ולהישכח, והיא שבה וקמה לתחייה עוד לפני שנעשתה לאות של המקרא. סיפור חייה של האות העברית נמשך ומתפתל עוד לפני התעשייתי. המהפכות הולידו את הצורך בחידוש האות. צריך היה למצוא צורה של חול לאותיות הקודש. נולדה עברית מחודשת, עכשווית, שפה של יום יום, והיא דרשה אותיות של יום יום. ובימינו, ימים של הפיכה טכנולוגית שקשה להגזים בכוחה ובהשפעתה, עובר הכתב העברי יחד עם העולם כולו לעולם מקוון, לאות דיגיטלית. את הגופנים - הפונטים העבריים שבקצות האצבעות - אנחנו מפיצים באלפים, בכל רגע, ובכל הכיוונים. 18:00 | 6.2 | יום חמישי | ' הביוגרפיהשל הא'-ב גרין רום | היכל התרבות מאיר ניצן איך הצליח כתב של שפה עתיקה ושל כתבי קודש מסורתיים לחצות מהפכות 21- טכנולוגיות ולהסתגל לכתב הדיגיטלי של המאה ה הסיפור הלא ייאמן של האלף-בית העברי מאת איה אליה הספירה, לפני הגלות, ועוד נכונו לה עלילות. עד לתחייתה במאה התשע עשרה היתה העברית שפה שמורה וכמעט ולא עברה שינויים. שפה של קודש, של טקסים, של חיים דתיים. הכתב העברי, המופע החזותי של העברית, נשמר לאורך כמעט אלפיים שנים בלי תמורות, מבלי שהזמן נתן בו סימנים. הכתב דווקא עבר מהפכות. הוא השתדרג עם מהפכת הדפוס. ספרי הקודש הכתובים בעברית פגשו את הקיטור של מכונת הדפוס. כמה מאות אחר כך הם הסתגלו לשעתוק של העידן

תער ו כ ות אמנ ות | מ ופעים | ערב י מקו ר | מושב ים מקצ ועי ים | לשפה העבר ית: ד י ו נ ים ומפגשים 13 - כ נס “לשו ן ראשו ן “ ה

"לשון ראשון" חוגג בר מצווה! עובדות על החיבור בין עירנו היקרה לבין כינוס השפה המוביל 13 13- בישראל "לשון ראשון", לרגל יום הולדתו ה , וכל מקצועות הלימוד בו נלמדו בעברית. 1886 בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם – "חביב", שהוקם בשנת "..עברית בבית עברית בחוץ! הן בבקעה והן בהר, הן בשדה והן בכפר, עברית בכל מקום", הפיץ דוד יודילוביץ', מנהל בית הספר והמורה הראשון שלימד את כל המקצועות בעברית. . מה אתה ילד? 2 , מתוך הצורך ליצור כיתה מכינה לבית הספר העברי. אותו דוד 1898 גם גן הילדים העברי הראשון הוקם בראשון לציון בשנת יודילוביץ' קרא לגן "בית תרבות קטנים", שתפקידו היה לתת בסיס חינוכי עברי אחיד בטרם כניסתם של הילדים לבית הספר. אסתר שפירא נבחרה מקרב תלמידות בית הספר להיות הגננת בגן העברי הראשון, אשר שכן במרתף בית הכנסת. תרבות = . ראשון לציון 3 אירועי תרבות משמעותיים ואיכותיים בעיר הם מותג כבר משנת תרנ"ז/תרנ"ח! נחנך בית העם העברי הראשון – משכן לוועד המושבה, לאורקסטרה ולספרייה (אמרנו כבר שהכל התחיל בראשון). 1897/8 בשנת ומתי אתם הייתם בפעם האחרונה בבית העם? מומלץ. תאמרו שאנחנו שלחנו אתכם. . זה התחיל בתאריכים עגולים 4 אז אחרי שקראתם את שלוש העובדות הראשונות – אתם כבר מבינים שזה רק מתבקש שבראשון לציון ימשיכו ויחגגו את השפה העברית באירועי תרבות ייחודיים ומרתקים! שנה להולדתו של אליעזר בן-יהודה. 150 למדינה, ובמלאת 60- הכנס הראשון התקיים בשנת ה . שם מלא 5 לשפה העברית. או בקיצור – כנס השפה. או "לשון ראשון". נענה לשני השמות. באינסטגרם אנחנו 13- כנס "לשון ראשון" ה . תייגו אותנו. 2020 #לשוןראשון . איפה זה קורה? 6 כל הטוב הזה קורה בהיכל התרבות מאיר ניצן, שהוא, א-פרופו, ראש העיר אשר יזם את כנס השפה העברית. . מגוון פה! 7 אבשלום קור. אשכול נבו. גיל חובב. חוה אלברשטיין. יונה אליאן. ירון לונדון. עידן רייכל. שירי מימון. שיבל כרמי מנסור. ריטה (לפי סדר הא'-ב'). עשר דוגמאות מתוך רשימה ארוכה של מאות משתתפים שלקחו חלק באירועים השונים בכנס השפה. . מקבלים פה פרסים? 8 מדי שנה מחולק פרס ראש העירייה ע"ש מאיר אריאל על יצירתיות בשפה העברית. מבין הזוכים: רוני סומק, אפרים סידון, רונה קינן, ד"ר רוביק רוזנטל וערן צור (שהיה הראשון). והשנה – תיאטרון האינקובטור, פואטרי סלאם ישראל. . אין כזה! 9 כנס השפה הוא היחיד מסוגו בארץ: בהיקף המשתתפים, באורכו, במגוון האירועים, בפנייה לגילים שונים ועוד. תרימו! . פורצות דרך – מאז ועד היום 10 – לראשונה בארץ, זכות בחירה לנשים בראשון-לציון. 1919 , תר"ף – סופרות, משוררות, מורות, זמרות, מרצות, חוקרות, עורכות, אוצרות, מפיקות, נגניות, שדרניות רדיו, עיתונאיות, 2020 , תש"ף מנהלות, מדריכות, שחקניות ועוד – אצלנו בכנס השפה. . יש למישהו פה ילדים? 11 אם הם לומדים בבתי הספר היסודיים בעיר, תשאלו אותם בשבוע של הכנס (שיננתם בעל פה והכנסתם ליומן כן?) על "סיפורי מילים". פרויקט מיוחד שנערך בשיתוף פעולה עם מנהל החינוך בעיר. הם כבר יידעו (-: . אז מה הלו"ז? 12 התכנית השנה עומדת בסימן "עברית בתנועה מתמדת", ובכנס תוכלו למצוא בכל אירוע את העברית שאתם פוגשים בכל פינה. . מה ההיגיון?! 13 הבנתם מדוע כנס השפה "לשון ראשון" מתקיים דווקא בראשון לציון, בית השפה העברית? אז תהיו הגיוניים - ותזמינו מקומות שנה! 14 לפני שייגמרו! ואם בהיגיון עסקינן - ההיגיונריה חוגגת כבר . מה הקשר? 1 הכל התחיל בראשון לציון!

תושבים ואורחים יקרים, : אירוע יחיד 13- ראשון לציון גאה לארח את כנס "לשון ראשון" ה מסוגו בישראל, שחוגג את כבודה של העברית ומגלה את כל מה שחדש וישן בין משעוליה: בין השירים לסימנים, בין מה שתקין למה שקביל, בין לשון הדיבור ללשון הכתב ובין שלל השינויים שעברה השפה בחלוף השנים. בעוד היא נושאת את פניה אל העתיד, ראשון לציון ממשיכה לשמר בגאווה את שורשי שפתה העתיקה-חדשה: כאן, בעיר שבה לימדו לראשונה בעברית, היא נזרעה, פרחה והפכה לאוצר תרבות חי ומשתנה. כאן היא ממשיכה ללבוש ולפשוט צורה. כאן היא ממציאה את עצמה מחדש בלי הרף. וכאן גם יואר זרקור על יוקרתה על במת הכנס, שיעמוד השנה בסימן "עברית בתנועה מתמדת". איך מתרגמים סלנג לשפת הסימנים? מה ניתן ללמוד משפת הגוף של ראשי הממשלות הישראלים לדורותיהם? מה מבדיל בין שפת השירה לשפת המוזיקה? מה נכון יותר – הדיבור הטבעי או השפה התקנית? כיצד משתקף הסלנג הצה"לי בשירי הלהקות הצבאיות? ומה קורה כשאברהם טל וגידי גוב חוברים למפגש של שפה, מילים ומוזיקה? את התשובות לשאלות אלה, ולעוד רבות נוספות, תוכלו לקבל מאנשי אקדמיה, מרצים, חוקרים, סופרים, משוררים ואנשי רוח, וגם ממיטב היוצרים, השחקנים והזמרים. כל זה יקרה במהלך ארבעה ימים גדושים במגוון רחבשל אירועים, תערוכות, מופעים, ערבי מקור, מושבים מקצועיים והפעלות שהותאמו לקהל אוהבי העברית מכל הגילאים. כנס "לשון ראשון" מחזק את החיבור ההדוק בין השפה לבין העיר ותושביה. השנה הושם דגש מיוחד על תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים ועל שילובם בפעילויות, בהצגות ובדיונים במושבים. במערכת החינוך תפעל תוכנית "סיפורי מילים", המתחקה אחר סיפורן של מילים לאורך הדורות וכיצד התגלגלו משפת התנ"ך ועד ימינו. כל מורי העברית בעיר יוזמנו למושב בהיכל התרבות מאיר ניצן שיוקדש במיוחד עבורם, ויוצרים מקומיים תושבי העיר ייטלו חלק בכנס ויתרמו לו מכישרונם. אני מודה למנכ"ל החברה העירונית, אלי פולק, למנהלת אגף תרבות, טלי צ'רנר, ולכל מי שעמל לחדש, לרגש ולהפוך את הכנס לאחד מעוגני התרבות החשובים בארץ. תודה לכל החוקרים, היוצרים ואנשי האקדמיה השותפים שלנו לחזון ולדרך. ובעיקר תודה לכם, תושבי העיר ואורחים יקרים, שגודשים את האולמות, מרחיבים את הלב והנפש ונותנים לעברית את הכבוד הראוי לה. אני מאחל לכם כנס מעשיר ומהנה וחג עברית שמח. שלכם, רז קינסטליך, ראש העירייה ראש עיריית ראשון לציון | רז קינסטליך מ"מ ראש העירייה ומחזיקת תיק חינוך ותרבות | עו"ד ליאל אבן זהר מ"מ יושב ראש דירקטוריון החברה העירונית | עו"ד סורין גנות מנכ''ל העירייה | דודי גיל מנכ''ל החברה העירונית | אלי פולק מנהלת אגף תרבות ומנהלת הכנס | טלי צ'רנר ועדת היגוי אקדמית: תודות:

פרופ' חנה עזר חברי השופטים לפרס ראש העירייה: יו''ר הוועדה | ד''ר רוביק רוזנטל מנכ"ל החברה העירונית | אלי פולק ד"ר חוה פנחס כהן פרופ' אילנה אלקד להמן איה אליה רכזת הועדה | טלי צ'רנר תודות לעובדי היכל התרבות: אילן יחזקאל, מוקי פלגי, חגית מור, איתי עדיני, לימור מאור, דליה ארז, יורם בנסדון, פז קרופרו, שי מימון, עידו טרם, יגאל הרטל. יועץ אקדמי | ד"ר רוביק רוזנטל Brandland מיתוג ופרסום הכנס | שגיא יהוד Gertzberg Digital and Marketing קמפיין דיגיטל | דני גרצברג

תודה לעובדי החברה העירונית: סמנכ''ל כספים | שרונה וייזל חשב האגף | פרדי טהר מנהלת תחום אמנות ואוצרת | אפי גן תודות לעובדי עיריית ראשון לציון: עוזר ראש העירייה | ירין קרן מנהלת לשכת ראש העירייה | חנה ממן מ''מ מתאמת אירועים | נטלי מזרחי גבאי חברי פרס ראש העירייה ע"ש מאיר אריאל: ראש עיריית ראשון לציון | רז קינסטליך חברת מועצת העיר | מעיין פלח שדה מחזיקת תיק עיר חכמה וחדשנות, פיתוח הון אנושי מנכ"ל החברה העירונית | אלי פולק ראש מנהל חינוך | אטי אדר מנהלת אגף תרבות ומנהלת הכנס | טלי צ'רנר עו"ד נתי רוזנצווייג ד''ר רוביק רוזנטל

הפקת החברה העירונית ראשון לציון – אגף תרבות: מנהל תחום אירועים והפקות | נתי יאבו מפיקת תוכן | דנית נומה הפקה בפועל | דנה ששון סרלין, נטע אמיתי ייעוץ אומנותי ועריכת תוכן | בשמת בר חן יחסי ציבור | שלומית עמיר ניהול פרסום | מתן חיון ניהול אדמיניסטרטיבי | אלינור חיים רכזת תקציב | מיכל שם טוב אתר אינטרנט וצילום | אבי קקון מעצב תאורה | שי שטרקר הגברה ותאורה | שחר בן חמו תרגום לשפת הסימנים | אפרת נגר במאי "דיבור צפוף" | יניב צדוק ניהול קולי "דיבור צפוף" | שולי קורן רגוניס

ד"ר עליזה עמיר, ד"ר רוביק רוזנטל, פרופ' חננאל מאק, ד"ר שמעון אוחיון, ד"ר סמדר כהן, אורית מרלין רוזנצוויג, . ירעם נתניהו, איה אליה ועדת היגוי עירונית: מ"מ יושב ראש דירקטוריון החברה העירונית | סורין גנות מנכ''ל החברה העירונית | אלי פולק מנהלת אגף תרבות ומנהלת הכנס | טלי צ'רנר דובר העירייה | אריאל אבני מנהלת אגף משאבי חינוך באגף החינוך | שוש אבטליון

2

תער ו כ ות אמנ ות | מופעים | ערב י מקו ר | מושב ים מקצ ועי ים | לשפה העבר ית: ד י ו נ ים ו מפגשים 13 - כ נס “לשו ן ראשו ן “ ה כן,השפה משנה את המציאות יותר ויותר כלי תקשורת, אנשי ציבור ומוסדות עוברים ללשון נקבה רבות, גם אם יש גברים בקהל. זה אינו רק מעבר טכני, ובוודאי לא קוריוז. זו מהפכת תודעה, שהשפה עומדת במרכזה מאתאוריתמרלין-רוזנצוייג

שרק גברים קבעו את הכללים? האם דומיננטיות יתר למין אחד בשפה אכן מנציח את אי-השוויון בין המינים? מומחי האקדמיה ללשון סבורים שענייני דקדוק אינם משפיעים על עיצוב החשיבה החברתית. הקולות בתנועות החברתיות למען נשים סבורים אחרת. את השינוי נחולל בעצמנו, דרך מובילות דעת קהל ובאמצעות אמצעי התקשורת. האם הכללים החדשים שנושמים ופועמים בתוך השפה, ממש בימים אלה, יאפשרו ליותר נשים ישראליות להישמע? אין פה בכלל שאלה. באיזה אופן יתחולל השינוי, את זה עוד מוקדם לומר.

לפני כמה שנים השתנו כללי המשחק ברחבי העולם. כאשר באמריקה, הביאה את קולן המושתק של METOO הוקמה תנועת נשים, והסירה את הכפפות בכל מה שקשור לכללי התנהגות בין גברים לנשים, גם הפוליטיקלי קורקט הדקדוקי נראה פתאום כמו זבוב טורדני על כנפיה של המהפכה החברתית הנשית. נשים כבר לא מפחדות להגיד, תראו אותנו, הביטו בנו, אנחנו פה. * שבועון "לאשה" הוקם שנה אחת לפני קום המדינה. הוא הביא לאורך השנים את קולן של נשים עולות, צבריות, מתבגרות, חיילות, בעלות משפחה, נשים אנונימיות לצד ידועניות. במידה רבה הוא מסמן גם היום את השינוי שעברה האישה הישראלית מראשית ימיה של ישראל הצעירה ועד היום, כשאנחנו עמוק בתוך המהפכה הטכנולוגית הגדולה בתולדות האנושות. הגעתי , ראשית ימי האינטרנט, 23 אל "לאשה" כסטודנטית צעירה בת וכללי השפה היו צמודים ומהודקים היטב אל הנהוג באקדמיה העברית ללשון. אי אפשר היה לחרוג במילימטר. באווירה של אותם הימים, איש גם לא חפץ ביציאה מן השורות. לפני שלוש שנים הושלם ב"לאשה" מהפך לשוני: עברנו אל שימוש בלשון נקבה רבות. אנחנו רוצות לספר לכן, קוראותינו, על כל מה שמעניין וחשוב. מתוך ההבנה כי שפה יוצרת מציאות, ותוך התייעצות עם אנשי מקצוע וקוראותינו (וכן, גם קוראינו), נפלה ההחלטה. הנשים סביבנו הצביעו בידיים. עברנו לדבר אל נשים, למרות העובדה שגברים רבים קוראים את המגזין. * השימוש בלשון נקבה ממשיך לעורר דיונים מסקרנים. לפני , יום האישה הבינלאומי התארחה דפנה 2017 שלוש שנים, מרץ אייזנרייך, מקימת עמוד הפייסבוק "דברו אלינו", בתכנית הבוקר של "קשת" לצד הבלשן אבשלום קור, והשמיעה את הטענה שמחלחלת יותר ויותר אל התודעה, כי לא רק מחשבה יוצרת מציאות, גם השפה שבה אנחנו מדברים. יש לה כוח לשנות תודעה. אייזנרייך, שעומדת בראש יוזמה הקוראת לכל מי שדובר או דוברת בפני קהל ביום האישה הבינלאומי להשתמש בלשון נקבה, משוכנעת שזו דרך אפקטיבית לעורר מודעות לאי השוויון בין גברים לנשים. אבשלום קור טען מנגד, כי מדובר בחוסר הבנה בסיסי של כללי השפה העברית. האם כל זה קשור לעובדה שהשפה העברית התפתחה בתקופה

מרבמיכאליהייתההראשונה,נדמהלי.כששמעתיאותהלראשונה מדברת בלשון נקבה-רבות, עלה חיוך על שפתיי. חשבתי שזה מעשה אמיץ, להתנער מבלי להתנצל, מחוקי הדקדוק של השפה העברית התקנית. היא רצתה לשנות את המציאות של הנשים בישראל, והבינה את מה שהבנתי גם אני אחריה: שפה היא טקסט תרבותי ופוליטי, ויש בכוחה לייצר מציאות. העניין עם תהליכים חברתיים הוא כזה: לעיתים הם מתארכים, בפעם אחרת - מקדימים את זמנם. שינויים דורשים אורך רוח והתמדה, וכן, הם עלולים לגבות מחיר בדרך מהלוחמים בצדקת הדרך. מיכאלי, לפחות לתחושתי, שילמה מחיר אישי כשהחלה להניע את המהלך הדקדוקי החדש, משום שהיו מי שגלגלו עיניים, הרימו גבה והתייחסו אל ה'דיבור' החדש שלה כאל קוריוז. היא לא התרגשה, וטוב שכך. היא הביאה את הרעיון הזה אל השולחן ואל התודעה הציבורית. אנחנו, הנשים, יכולות לדבר בלשון נקבה-רבות, גם אם אין רוב נשי בקהל המאזינים, ואף אחד לא יכול להגיד לנו מה לעשות. אחריה הייתה גם רומי נוימרק מתאגיד השידור הציבורי. הנשים האלה, שמביאות את השימוש בלשון נקבה אל התודעה הציבורית, בניגוד לכללי השפה העברית, מעמידותאתהקול הנשי, המושתקשנים כה רבות באופן פאסיבי ואקטיבי, אל מרכז הבמה. אין ברירה אחרת. * .1953 כדי להבין על מה אנחנו מדברות, נחזור רגע אל שנת כאשר הוקמה האקדמיה ללשון העברית חמש שנים לאחר קום המדינה, היא הנהיגה את כללי הדקדוק הנהוגים כיום. אחד מהם אומר: גם אם יש בקהל גבר אחד בלבד, נוקטים את הכלל הרגיל - פונים בזכר. לפי האקדמיה, צורת הזכר בעברית משמשת לא רק להתייחסות גנרית, אלא גם כשאין לנו צורך להבחין במין. הצורה הלא מסומנת שאנחנו נוקטים בשפה העברית היא צורת הזכר. מרגיז ומקומם? תלוי את מי שואלים. צריך גם להודות על האמת, זו לא הפעם הראשונה שבה נשים ישראליות התקוממו נגד השימוש המוחלט בלשון זכר. בתחילת שנות התשעיםשל המאה הקודמת, הביעה חנה זמר, עורכת "דבר", תרעומת משלטונו המוחלט של הזכר בלשון העברית, גם אם, לדבריה, "רוב נשי גדול בטל במיעוט זכרי קטן". אני מניחה שהיו עוד נשים, לא כולן היו חזקות ומושמעות ובעלות כוח כמו זמר, כדי להביא את הנושא הזה, שהיה בזמנו איזוטרי, אל דיון ציבורי.

ספר הביכורים של אורית מרלין-רוזנצוייג

2020 פרס ראש העירייה רז קינסטליך ע"ש מאיר אריאל

לפואטרי סלאם ישראל מבית תאטרון האינקובטור

. תאטרון האינקובטור מבית פואטרי סלאם ישראל ניתן השנה ל 2020 פרס ראש העירייה ע"ש מאיר אריאל מקיפה יוצרים רבים, צעירים בעיקרם. היא פותחת פתח ליצירה לשונית פואטרי סלאם ישראל פעילות ופואטית הנשענת על העברית המדוברת, ומפיקה ממנה יצירות נגישות ורלוונטיות בכל רחבי הארץ. שנה, ומביא מגוון של מופעי תאטרון בסוגות שונות. הוא 15 תאטרון "האינקובטור" פועל מזה מושך לאולמות התאטרון קהל צעיר רב, וזכה בפרסים על פעילותו בסצינה העשירה והרחבה של תיאטרוני השוליים בישראל. תפקידו בהפצת סוגת הפואטרי סלאם ובפעילות "פואטרי סלאם ישראל" מרכזי וראשוני. , כגורם המייצג ומוביל בו, הוא מחווה של תאטרון האינקובטור מבית פואטרי סלאם ישראל פרס אריאל ל כבוד לתחומי יצירה חדשים אלה, לסצינה החשובה של תאטרוני השוליים, וליצירה התרבותית הרחבה של קהל צעיר, היוצר באפיקים חדשים ומאתגרים. ד " ר ר ו ב י ק ר ו ז נ ט ל – י ו " ר ח ב ר הש ו פ ט י ם | ח ב ר הש ו פ ט י ם : מ ר א ל י פ ו ל ק – מ נ כ " ל ה ח ב ר ה ה ע י ר ו נ י ת הגב' טלי צ'רנר – רכזת הוועדה ומנהלת הכנס | הגב' איה אליה | ד"ר חוה פנחס-כהן | פרופ' אילנה אלקד-להמן

3

תער ו כ ות אמנ ות | מ ופעים | ערב י מקו ר | מושב ים מקצ ועי ים | לשפה העבר ית: ד י ו נ ים ומפגשים 13 - כ נס “לשו ן ראשו ן “ ה

שערורייה בחוצות שושן: השר המן הוציא חוזה על היהודי המכובד מרדכי. גורמים המקורבים למרדכי מגבשים תגובת נגד מפתיעה להציל את דוד מרדכי מאת פרופ' חננאל מאק

הכל עניין של שפה. ועל כל אלה ידובר ויסופר במושב על לשונה האופיינית של מגילת אסתר, במסורת "לשון ראשון": בכל כנס – שפה של ספר אחר בתנ"ך. ננסה לברר את דרכי הלשון והסגנון שבהן מוביל אותנו המחבר לחצר המלכות העשירה והראוותנית, נראה איך מנהל את האימפריה מלך שיכור והפכפך, נשתתף בטקס בחירת מלכת היופי, הפרס: היא תחמם את חיקו הגס של המלך. נזכור את לבוש התכלת, את טבעת המלך ואת רכבו ופרשיו, ועל כולם: את בני האדם. נכיר את מחשבותיהם, מזימותיהם, פחדיהם ותקוותיהם. נשמע אותם מדברים ושותקים, מצווים ומתחננים, מתייאשים ומתאוששים.

ךְ, מה קורה? הכל טוב? ָ ת ֲ – הי ה –אל תשאלי. בעיות, צרות, בלגן. – למה מה קרה? ך, מרדכי השתגע. לובש סמרטוטים, מסתובב ָ – הדוד של ברחובות, צועק כמו פסיכי. – וולא? מוטי נהיה לי פסיכי? סמרטוטים? – שככה יהיה לי טוב. – צא לרחוב בריצה, תברר מה קרה לו. – המלכה, לא תאמיני. אומרים שהממזר ההוא, המן, הוציא חוזה על הדוד שלך, ועל הדרך בא לו לרצוח את גם כל המשפחה והשכנים... התך נמצא בעניינים והוא אומר שאם תעשי למלך עיניים וגם תבכי לו קצת אולי הוא יעצור את המטורף ההוא... מהיכן הסיפור המוזר הזה? במגילת אסתר! לא מאמינים? זה המקור. הסגנון שונה, התוכן – מדויק. זה הטקסט, בהשמטות קלות: "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה. ויקרע מרדכי את בגדיו, וילבש שק ואפר, ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדלה ומרה. ותקרא אסתר להתך, מסריסי המלך, ותצווהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה. ויצא התך אל מרדכי, אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך. ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו, ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר, ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך, להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה. ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי".

וגם: נבחן את לשון המגילה המתגלגלת ברבדים שונים של התפתחות השירה והספרות העברית לדורותיהן. המושב יוקדש לזכרו של הנשיא החמישי מר יצחק נבון ז"ל, הנאמן הגדול של המקרא, העברית וכל מה שביניהם.

20:30 | 6.2 | יום חמישי | 2020 מגילת אסתר - גרסת אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן

איך אומרים במרוקאית "תודה"? מני אסייג בגילוי מפתיע: אין מילה כזו!

", לא משאיר 80- מני אסייג, התסריטאי ויוצר הסדרה "שנות ה מקום לספק. המילה 'תודה' לא קיימת בשפה המרוקאית! זה לא שאין למרוקאים על מה ולמי להודות, פשוט, העדה שלנו התמקדה יותר בסליחות. אז איך מברכים המרוקאים? "זה פשוט: תבקעו עיישין ונעביבשקום! תרגום: תאריכו ימים ושלא תדעו מרע!" תודה(!) מני. ואם רוצים להודות בכל זאת – יש מספיק שפות. י. ִ ס ְ ר ֶ להוּ. מ ֵ נ ְ ג ֱ ס ֱ מ ֱ סיבוֹ. א ָ אס. ספּ ָ י ְ ס ַ נק יוּ. גר ֶ ן. ט ֶ ה ש ֶ ן. דנק ָ שוקר וכמובן: תודה, רוב תודות! רוצים לדעת עוד איך מדברים המרוקאים הישראלים בינם לבין עצמם? והרוסים? והאתיופים? והייקים? על כך ידובר ויסופר במושב "מגדל בבל בארץ הקודש". 18:00 | 6.2 | יום חמישי | מגדל בבל בארץ הקודש אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן

שיין הורוביץ עיבודתמונה: | אוהד רומנו צילום:

נו הרצל אחותו סוזי, גיסתה פתחה מספרה

4

תער ו כ ות אמנ ות | מופעים | ערב י מקו ר | מושב ים מקצ ועי ים | לשפה העבר ית: ד י ו נ ים ו מפגשים 13 - כ נס “לשו ן ראשו ן “ ה

סיפורי מילים, והפעם: מילים ושפה תרומת "לשון ראשון" למערכת החינוך בעיר: שלושים סיפורי מילים, העוסקים בשפה, בדיבור ובלימוד מאת ד"ר רוביק רוזנטל לכל מילה יש סיפור, ולמילים בשפה העברית יש סיפור מעניין במיוחד. המילים מובילות אותנו לאורך הדורות, משפת התנ"ך ועד השפה העכשווית ביותר. בעברית יש משפחות של מילים שלהן שורש משותף. מילים בעברית לובשות ופושטות משמעות. סיפורים על אודות מילים הקשורות בדיבור ובשפה. 30 מוגשים לילדי בתי הספר של ראשון לציון 13- לכבוד כנס "לשון ראשון" ה בכל סיפור כזה מוצגים גלגוליה של המילה, מילים הקרובות אליה, צירופי לשון שבהן היא משתלבת ועוד. כמה דוגמאות, בקיצור.

ראשון יש מספרים רגילים שבאמצעותם אנחנו מונים כל דבר: אחת, שתיים, עשר, מאתיים, אלף. ויש מספרים שבאמצעותם אנחנו יוצרים סדר: ראשון, שני, עשירי. למספרים האלה קוראים "מספרים סודרים". "ראשון" הוא המספר הסודר המתאים לספר הראשון: אחד, או אחת. הוא מופיע פעמים, ויש לו תפקידים שונים. ראשון הוא מה שבא לפני דבר אחר, 140 בתנ"ך ם ֶ כ ָ אשׁוֹן הוּא ל ִ בזמן או במקום. בסיפור יציאת מצרים נאמר על חודש ניסן: "ר ה". במשנה מופיע הביטוי "אדם הראשון", האדם שלפי האגדה חי ָֽ נ ָ שּׁ ַ י ה ֵ שׁ ְ ד ָ ח ְ ל בגן העדן. "ראשון" הוא גם הדבר החשוב ביותר. מעניין שדווקא בספר בראשית, שם מופיעים יום שני, שלישי וכדומה, היום הראשון נקרא "יום אחד". המקור של המילה "ראשון" הוא הראש, ראשו של האדם. זאת מפני שהראש הוא האיבר הגבוה, האיבר שנמצא מעל כל יתר האיברים. לכן אדם שנמצא מעל לאחרים בתפקיד שהוא ממלא נקרא "ראש": ראש הממשלה, ראש העירייה, ובעבר ראש בית אב או ראשהגולה, האישהחשוב בגולה מסוימת. לפני כמהשנים אשה". אדם או מוסד ֹ הוחלטשכאשר אדם העומד בראשהוא אשה, היא תיקרא "ר אשי". הקשר הזה בין איבר בגוף לבין משמעות חדשה שאיננה ָ מרכזי נקרא גם "ר קשורה בגוף מקובל מאוד בעברית ובשפות אחרות. לשון ושפה הם איבר, אבל גם השם של תחום הדיבור. "לב" הוא גם כינוי לרגשות בכלל, "יד ימינו" של אדם הוא עוזר קרוב ונאמן. המילה "ראשון" משמשת בתחומים רבים. "גוף ראשון" הוא כאשר אדם או כמה אנשים מדברים על עצמם: אני, אנחנו. "כינור ראשון" הוא הכינור המוביל בתזמורת, וגם כינוי לאדם מוביל במוסד או תנועה. כאשר מטפלים באדם פצוע או שנתקף במחלה הוא מקבל מיד "עזרה ראשונה". לספרי התנ"ך שמואל, שופטים ומלכים קוראים "נביאים ראשונים". וכאשר דבר מה מגיע לפני כולם אומרים שהוא "הסנונית הראשונה". מי שלומד מתמטיקה יודע מה זה "מספר ראשוני": מספר שאפשר לחלק אותו רק בעצמו ובאחד. וכמובן, המילה ראשון מופיעה גם בשם העיר ראשון לציון, בעקבות הנביא ן". הראשון לציון הוא גם ֵ תּ ֶ ר א ֵ שּׂ ַ ב ְ ם מ ַ ל ָ ירוּשׁ ִ ל ְ ם, ו ָ נּ ִ ה ה ֵ נּ ִ יּוֹן ה ִ צ ְ אשׁוֹן ל ִ ישעיהו: "ר שמו של הרב הראשי האשכנזי במדינת ישראל.

לשון הלשון היא איבר חשוב בגוף. היא מאפשרת לנו לדבר, לאכול, ויש לה תפקידים נוספים. אבל למילה הזו משמעות נוספת, והיא מופיעה כבר בתנ"ך. לשון היא שפה. כלומר, היא מערכת רחבה מאוד של מילים, של כללי דקדוק, של צלילים וקולות שמשמשת קבוצה של בני אדם: עם, או שבט נידח, או מדינה. לפעמים היא משמשת עמים רבים או מדינות רבות, כמו האנגלית או הספרדית. ולפעמים מדברים בה מעט מאוד בני אדם. מדוע קיבלה המערכת הזו את השם "לשון"? מפני שהלשון היא אחד האיברים החשובים כשאנחנו מדברים. בלי לשון אי אפשר לדבר. הקשר הזה מופיע גם בשפות , שהיא גם לשון בגוף וגםשפה. בלטיניתהמילה tongue אחרות. באנגליתהמילה היא היא לינגווה, ולכן ישמושג חשוב: לינגווה פרנקה, לשון שבה מדברים בני עמיםשונים, וכך הם יכולים להבין אלה את אלה. הקשר הזה בין איבר בגוף לבין משמעות חדשה מקובל מאוד בעברית ובשפות אחרות. "ראש" הוא גם מנהיג או מוביל, "לב" הוא גם כינוי לרגשות בכלל, "יד ימינו" של אדם הוא עוזר קרוב ונאמן. יש הרבה ביטויים העוסקים בשפה שבהם משתמשים במילה הזו, "לשון". "לשון נופל על לשון" אלה משפטים שבהם מילים דומות קרובות זו לזו ומבלבלות אותנו. "לשון הרע" היא רכילות או הוצאת דיבה על מישהו, והיא נחשבת חטא ביהדות. בספר משלי כתוב "מוות וחיים ביד לשון", כלומר, הדברים שאנחנו אומרים יכולים לחרוץ גורלות של אנשים אחרים. על מי שאינו מצליח לומר מה שהוא חושב אומרים שהוא "בלע את הלשון", וכאשר אדם אומר משהו ומתכוון להפך אומרים שהוא מדבר ב"לשון סגי נהור", כלומר, הוא רואה עיוור ואומר "הוא רואה מצוין". השפה העברית מחולקת לתקופות. לתקופה של התנ"ך קוראים "לשון המקרא", לתקופת המשנה והתלמוד – "לשון חכמים". חכמי התלמוד חששו שהשפה העברית תיעלם בגולה ולכן הכריזו שהשפה העברית היא "לשון קודש", ואסור לשנות אותה או להשתמש בה בדיבור יומיומי. התקופה שבה בן יהודה וחבריו חידשו את השפה נקראת "תחיית הלשון". אנשים רבים עוסקים בשפה העברית. כאשר הם חוקרים את השפה בצורה מדעית הם נקראים בלשנים. המילה "בלשן" התגלגלה משמו של אדם המופיע בספרים עזרא לשונות. לאנשים העוסקים 70 שן, שעליו אמרו אחר כך שידע ְ ל ִ ונחמיה בשם מרדכי ב אים. ָ בשפה בציבור הרחב, מלמדים אותה או כותבים עליה אנו קוראים לשונ ויש גם פועל שנוצר מהמילה לשון: להלשין, כלומר, לספר על מעשים או דברים שאמר ." ָ תּ ְ מ ָֽ אשׁ ְ ךָ ו ְ ל ֶ לּ ַ ק ְ ן־י ֶ יו, פּ ָ נ ֹ ד ֲ ל־א ֶ ד א ֶ ב ֶ ן ע ֵ שׁ ְ ל ַ אדם כדי להזיק לו. בספר משלי נכתב: "אל־תּ ברכה יהודית עתיקה אומרת: "ולמלשינים אל תהי תקווה".

כנס בעיר ראשון לציון מתקיים כבר שלוש עשרה שנים כנס "לשון ראשון". הכנס הזה עוסק בשפההעברית. בכלשנהמתקיימיםאירועים רביםהקשורים בשפההעברית. הכנס הזה מיוחד לראשון לציון, ואין עוד עיר בישראל שמקיימת כנס דומה. ס" היאמילהחדשה. כנסהואאירועשבו מתקיימיםמפגשים והרצאות ֶ נ ֶ המילה "כּ בנושא מסוים. לפעמים כנס הוא חד פעמי, ולפעמים, כמו בראשון לציון, הוא חוזר כל שנה, או כל תקופת זמן מסוימת. המילה "כנס" מזכירה מילה מאוד דומה: "כינוס". כינוס אינה חדשה, היא מופיעה בתלמוד ופירושה איסוף של משהו יחד. למשל, אוסף דברים שכתב סופר מסוים נקרא "כינוס". כנס וכינוס הן היום מילים נרדפות, אבל לפעמים כינוס הוא דבר שונה, למשל, כשמכריזים על "כינוס דחוף של מועצת הביטחון". המילים כנס וכינוס הן מאותו שורש: כנ"ס. את השורש הזה אנחנו מכירים היטב. כשאנחנו באים למקום מסוים אנחנו "נכנסים" אליו, או שמישהו "מכניס" אותנו אליו. במוסדות רבים יש שלט "כניסה", וכשאסור להיכנס לכביש מאחד הצדדים, מציבים בו תמרור של עיגול אדום שפירושו "אין כניסה". הכסף או התשלום שאנחנו מקבלים תמורת העבודה שלנו או מוצרים שאנחנו מוכרים אנחנו קוראים "הכנסות", כי הם נכנסות לחשבון שלנו. ויש עוד מילה מעניינת בשורש הזה: רוֹ". ָ שׂ ְ ל־בּ ַ שׁ ע ַ בּ ְ ל ִ ד י ַ י־ב ֵ ס ְ נ ְ כ ִ מכנסיים. המילה הזו מופיעה בתנ"ך, בספר ויקרא: "וּמ מדוע הבגד הזה נקרא כך? כי אנחנו מכניסים לתוכו את הרגליים. בתקופת הבית השני הקימו בישראל מוסד מרכזי: "כנסת הגדולה". הוא נקרא כך כי אליה התכנסו כל החכמים כדי להחליט החלטות משותפת. למקום שאליו באו אנשים להתפלל קראו אז, כמו היום, "בית כנסת". כאשר קמה מדינת ישראל החליטו לקרוא למוסד הקובע חוקים ומרכיב את הממשלה "כנסת", בעקבות הכנסת הגדולה של פעם. גם המילה "כנסייה" היא באותו שורש: מקום שאליו מתכנסים כדי להתפלל. בעבר כנסיות היו מקום שבו התכנסו יהודים יחד. היום המילה הזו מתייחסת לבית תפילה נוצרי.

סיפרתי את סיפור חיי ן כא הזמר ויליד שכונת נחלת יהודה למד יגאל בשן ז"ל בראשון לציון, ש “ בילדותו בבית הספר היסודי ע חיים ברנר בעיר.

אדם צובר זיכרונות כמו נמלים בחדשי הקיץ בחדשי הקיץ כמו חגב בעת הקיץ - ויש שאדם שר והחגב בחורף שר לפתחים לטעום מזיכרונות העונה העונה האהובה שבשירו ממנו חמקה

ראש העירייה, מר רז קינסטליך: יגאל היה דמות משמעותית בעיצוב “ פני התרבות בישראל. שיריו היפים ויצירותיו הם חלק מפסקול חיינו, ובכל פעם כשנשמע אותם יעלה על פנינו חיוך. וכך אמר יגאל: "כולנו נוסטלגיים. אין דבר שעשה לך טוב בילדות או בהתבגרות, שאתה לא מחייך או מתרגש כשאתה נזכר בו. במובן הזה, אני נוסטלגי כמו כולם".

שיתוף פעולה ראשון וייחודי עם האמנית והיוצרת הדיגיטאלית שירה ברזילי "קוקטית". תנועה וקווים מינימליסטיים שייווצרו ויקבלו חיים בלייב, תוך כדי המוזיקה, על הבמה במופע "אם בלשונות" - אברהם טל מארח את גידי גוב

באדיבות המשפחה צילום:

5

תער ו כ ות אמנ ות | מ ופעים | ערב י מקו ר | מושב ים מקצ ועי ים | לשפה העבר ית: ד י ו נ ים ומפגשים 13 - כ נס “לשו ן ראשו ן “ ה

החפ"ש עשה חזל"ש, יצא לסעפ"ש ונכנס לשק"ש חייל שלא מבין את ראשי התיבות של הצבא, נדון להיות שוקיסט מחקר חדש מגלה: פעור ונצנצן אפוף מאת בשמת בר - חן

מי לא זוכר את יום הגיוס שלו לצה"ל (צבא ההגנה לישראל)? הגענו לבקו"ם (בסיס קליטה ומיון). שם, בין זריקה לבדיקה, קיבלנו מ"א (מספר אישי) והתפזרנו כמו כולם בחיילות השונים. בחי"ר (חיל הרגלים), במג"ב (משמר הגבול), וגם בגל"ץ (גלי צה"ל). חלקנו אף עשינו ש"ש (שנת שירות) דרך גרעין נח"ל (נוער חלוצי לוחם). במשך השירות קפצנו לשק"ם (שירות קנטינות ומזנונים) בשעת הט"ש (טרום שינה), ישנו בשק"ש (שק השינה), מידי פעם גם הלכנו להוציא קצת גימלים בחר"פ (חיל הרפואה), ואפילו בכינו מידי פעם למש"קית (מפקדת שאינה קצינה) ת"ש (תנאי השירות). בקיצור, מאותו הרגע נחשפנו לשפה חדשה, שפה שלמה של קיצורים, השפה הצהלית! ובינינו היא ממשיכה ללוות אותנו גם היום, גם אם אנחנו לא תמיד זוכרים מה בדיוק הפירוש. אז בכדי שלא תשכחו הכנו עבורכם את רשימת ראשי התיבות והקיצורים הנפוצים ביותר בצבא, שאותה תוכלו לשמור בפק"ל (פקודת קבע לקרב) הכיסים שלכם: ברזל זוויתי נטוי (יתד רב-שימושית). שהפך עם הזמן לעניין יציב ובטוח, 'חיובי בזנ"ט', 'שלילי בזנ"טי'. בזנ"ט בלתי מתוכנן. הפחד הגדול ביותר בצבא, החל מתורנות מטבח לא צפויה ועד יציאה למארב. בלת"ם גבינה צהובה. המילוי הכי פופולרי לסנדוויצ'ים צה"ליים ולטוסטים בשק"ם. גבנ"ץ מילולית: דירוג פסיכוטכני ראשוני. בצהלית מדוברת: מפגר, דפוק בראש. דפ"ר (חבל על הזמן). יוצא מן הכלל, מצוין. חבל"ז חיזוק חיובי. ח"ח חמישי שישי שבת. סוף שבוע המתחיל ביום ה'. כמו כן רבעוש, שלשוש ועוד. חמשוש כיסוי תחת, עשייה מינימלית או מציאת תירוץ פיקטיבי במטרה כדי ליצור מראית עין של עמידה במטלה. כסת"ח מילולית: פרק זמן מינימלי. בצהלית מדוברת: הזמן שנשאר לסיום השירות. פז"מ קליטה דרך הרגליים. מה שלא נכנס דרך הראש, יתבהר מצוין דרך פעילות גופנית קורעת המאתגרת את סיבולת הלב־ריאה. קד"ר בהטיה: לקדר – לתזז, להריץ, להפעיל. שועל קרבי לוחם. כינוי לחייל קרבי, בוגר מסלול מובחר. כלי, תותח, סופר מוצלח. שק"ל

20:30 | 6.2 | יום חמישי | " "דיבור צפוף אולם מרכזי | היכל התרבות מאיר ניצן

, ספרו החדש של ד"ר רוביק רוזנטל מדברים צה"לית מבוסס על

איך נדדה אתי השפה הצבאית לעולם האזרחי קודקוד שומע? מ"מ יו"ר הדירקטוריון החברה העירונית ראשון לציון | מאת סא"ל (וגם עו"ד!) סורין גנות

האגדי מגיע למופע "דיבור צפוף", סרג' י ו קוסטנזה עם המשפטים הבלתי נשכחים שכולנו יכולים לדקלם בעל פה. קבלו כמה מהציטוטים המוכרים והאהובים על כולנו מ"גבעת חלפון אינה עונה", הסרט הכי ישראלי שיש: " לסרג'יו פנית-לא טעית! "

השפה הצבאית הישראלית מציפה את המרחב הלשוני בגל של ביטויים ואופני שיח, והיא חלק בלתי נפרד מהשפה העברית, שעשתה חיל כלשון חיה. במהלך שירותי הצבאי כמג"ד במילואים ביחידה מסווגת בצה"ל, בה שירתי למעלה מארבעיםשנה, חייתי ולמדתי את השפה הזו. שמחתי לגלות שהשפה הצבאית מלווה אותי גם באזרחות, בתחומי המקצוע, ובארגונים שבהם אני מעורב. כשעובדים על פרויקט גדול קובעים "אסטרטגיה", מנסחים את "הטקטיקה הנכונה", מכינים "בנק מטרות" ומגדירים את "גבולות הגזרה" ו...לא שוכחים אף "גפרור" על "השחור". את האווירה בארגון קובעת בעיקר "רוח המפקד". אצלנו לאתמצאאת"תסמונתהשין גימל". "הקודקודים" לוקחים אחריות ותמיד הקריאה היא "אחרי" ולא "קדימה", ללא קשר אם מי שקורא הוא "אולר" או "מברג"... כשהמצב לא ברור שורר "ערפל קרב" בין הכוח הכחול לזה האדום.

אור דנון צילום:

לכל פקק יש בקבוק, ולכל דלי יש סמרטוט. אתה רואה מה אתה חושב שאתה רואה, אבל אתה לא רואה מה אתה באמת חושב, אתה הבנת את זה?

20:30 | 6.2 | יום חמישי | " "דיבור צפוף אולם מרכזי | היכל התרבות מאיר ניצן בור ועם הספר! חן חן למתחנפן. היד פתוח והפנקס רושמת. לא יכלו לשים שלט קטן: "ים!"?

דיבור צפוף

אנחנו לא "יורים מהמותן", אבל כשצריך לוקחים סיכונים, כמו שאומרים בצבא, "או צל"שאו טר"ש". ולמדתי עוד משהו: העולם האזרחי זה לא צבא. מי שרוצה לעבור מהצבא לעולם האזרחי, כדאי שיתכונן. ועכשיו תעברו להקשב מתוח ! סתם...

6

© תשבץ היגיון מבית ההגיונריה מאת: ליאור ליאני | המגדיר לפצחן - / © 7( ) 3,2( 5( 1 2 3 4 5 6 7 8 תער ו כ ות אמנ ות | מופעים | ערב י מקו ר | מושב ים מקצ ועי ים | לשפה העבר ית: ד י ו נ ים ו מפגשים 13 - כ נס “לשו ן ראשו ן “ ה

: מאוזן )7( . זה בסיסי שהוא עדיין יושב שבעה על אשתו 1 )3,2( . במלחמה בין השניים הוא נועץ סכין שנייה 7 )5( . בית עם שני עמודים נמצא בגליל התחתון 9 )5( ) . חלוקה או כפל של אינץ' אחד (מ 10 )3( . הנה הוא חזר ופתח באש 11 )4( . שילם עבור הנזק במסעדה איטלקית 12 )4( ) . שוב שם הכי זול (מ 14 )3( . פזמון חוזר אחד ודי 15 )5( . ציפורניים של תשע בהמות 17 )5( . עבדנו בגינה, אנחנו יכולים לשבת 18 )5( ) . היא יכולה להכות (מ 20 )4,3( . הורידי מהירות במושב שברמת הגולן 21 : מאונך )4( . לפי שאלת הקצין, אפשר להגיד שאין לו אומץ 2 )5( . השקעתי, ואחרי ציון טוב מגיע חצי ציון גרוע 3 )3,2( ! . שלא תהיה דליפה 4 )6( . תשפשפי ראי אחרי שיש פנצ'ר 5 )3,6( . הדוקטור ללשון מתעקש להיכנס למקרר כזה 6 )9( . אני לא מחזיק מישהו קיצוני וילדותי 8 )2,4( . מעורר בה אי נוחות לראות את הוראת העיר 13 )5( . חי בין עלים ונשאר כך גם אם מעלים 15 )2,3( ? . לאיזו מטרה עולה השלטון 16 )4( . מרכז הנשק נמצא באזור בו שוכנות ישראל ושכנותיה 19 4(

10

9

11

(

14

13

12

16

15

19

18

17

4,3(

20

21

5(

higayon1@gmail.com באתר: | * 3701: לפרטים ולהרשמה | היכלהתרבותמאיר ניצן, ראשון לציון | 20:30 | 5.2 | יוםרביעי | יוֹן ָּ ג ִ ה ַ י ה ֵ צ ְ בּ ְ שׁ ַ י תּ ֵ ב ְ לחוֹב ֶ ישׁ ִ ת ָ נ ְ שּׁ ַ סה ֶ נ ֶ כּ ַ ה

-

ג׳ימבו ג׳יי | ״ מתוך ״עשיתי | עושים בשפת הסימנים

מה זה שירתי? עשיתי צבא טירונות בשבטה, משם ג'נין אחר כך חטמ"ר עציון, נעלין שמירות עם הנח"ל, אימון בגולן אחר כך עשיתי גם קורס מפקדים עשיתי פטרול עם מג"ב עשיתי שמירות שמונה-שמונה בקו עשיתי קפה שחבל על הזמן שחור, חזק, להתעורר במארב עשיתי מעצר בחברון עשיתי אחת מלחמת לבנון כשעשיתי קצינה בבאר שבע בבית החייל אז אמרו "תעשה כבר קצת קבע חבל" איך המ"פ עשה לי? "עשית פה חיל" אבל וואלה אני לא רציתי אמרתי לא קבע ולא נעליים אני את שלי עשיתיעשיתיעשיתיעשיתיעשיתיעשיתי מה זה טיילתי? עשיתי את הודו 2020 20:30 . : higayon1@gmail.com - Facebook

3,6(

) 2,4(

-5

(

4(

3701 .*

16:00| 5.2| יוםרביעי | שיריםוסימנים אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן

טיול

קפה

צבא

עשיתי

שתי אושיות תרבות מעולמות שונים במשפחה אחת. האב, יהושע סובול מחזאי, במאי וסופר הבן יהלי סובול, יוצר מוזיקה, סולן ״מוניקה סקס״

2020

2009

1995

1972

1971

1932

מחזהו הראשון של יהושע "הימים הבאים" מוצג לראשונה בתיאטרון חיפה

יהושע זוכה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים

יהלי סולן להקת "מוניקה סקס" שמוציאה אלבום בכורה "פצעים ונשיקות"

הסובולים מגיעים לכנס השפה העברית

ליהושע ועדנה נולד בן, שמו יהלי

יהושע סובול נולד בישראל שנקראת אז פלשתינה

אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | 20:30 | 5.2 | יום רביעי | עברית בין דורית

7

לשפה העברית 13 - כנס "לשון ראשון" ה 5 - 8 . 2 . 20 י‘-י"ג בשבט תש“ף רביעי עד מוצ“ש תערוכות אמנות | מופעים | ערבי מקור | מושבים מקצועיים | דיונים ומפגשים 5.2.20 | יום רביעי היכל התרבות מאיר ניצן | מושב מורים לעברית ומדריכים | עברית בסטייל | 13:30 אודיטורים | היכל התרבות מאיר ניצן | שירים וסימנים | 16:00 מפגש בין השפה העברית לשפת סימנים, בין מוסיקה לריקוד, בין משורר וראפר לשחקנית ומתורגמנית חיבור נדיר ויוצא דופן של מוסיקה, קצב, אהבה למילה ולתנועה, מופע מוסיקלי לצד מופע חזותי - ג'ימבו ג'יי שר משיריו וגילי מתרגמת אותם. בין השירים מספרים השניים על האתגרים בתרגום

אודיטורים | היכל התרבות מאיר ניצן | מגדל בבל בארץ הקודש | 18:00 כל עלייה הביאה איתה ארצה שפה אחרת, השתלבה בדרכה בעברית, והטביעה מושגים חדשים, מילים ודפוסים לשוניים. שיח של אנשי תרבות ממגוון העדות השונות והמפגש שלהם עם העברית, השפעת העברית על יצירתם, והשפעתם על העברית. רוני סומק, מסקי שיברו, מני אסייג, לאה לב משתתפים: | ד"ר רוביק רוזנטל ודנית נומה עורכים: להקת המוזיקה משפחת אלייב, ד"ר רוביק רוזנטל אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | 2020 מגילת אסתר – גרסת | 20:30 המושב יוקדש לזכרו של הנשיא החמישי, יצחק נבון ז"ל סיפור התנ"ך המוכר בעברית מודרנית. פאנל הדן כיצד מגילת אסתר מתארת רגשות, היסטוריה ועוד בשפה העברית. כיצד מובעים רגשות של אושר ושמחה, כיצד מדברים זה עם זה וכיצד מגילת אסתר היתה מסופרת בימינו. מפגש בין עבר לבין הווה דרך מגילת אסתר. ד"ר ורד טוהר, ד"ר עליזה לביא, ד"ר חיים חיון משתתפים: | פרופ' חננאל מאק עורך ומשתתף: היכל התרבות מאיר ניצן | 20:30 חלוקת פרס ראש העיר רז קינסטליך על יצירתיות בשפה העברית ע"ש מאיר אריאל הפקת מקור מוסיקלית, הומוריסטית ונוסטלגית | “ דיבור צפוף “ מיטב להיטי הלהקות הצבאיות לאורך השנים והחיבור ביניהן לשפה ולסלנג הצה"לי שיש רק בישראל. מירי מסיקה, משה אשכנזי, ניקי גולדשטיין, קובי אפללו, משתתפים: | חמי רודנר מנהל מוזיקלי: רמי קלינשטיין, חמי רודנר

הסלנג שבשירים לשפת סימנים, על הדומה והשונה בין שתי השפות ועוד. ג'ימבו ג'יי, גילי בית הלחמי (שפת הסימנים), בליווי גיטריסט משתתפים: אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | שפת ראשי הממשלה | 18:00

ראשי ממשלה שירתו ומשרתים את מדינת ישראל, ולכל אחד ואחת מהם השפה המיוחדת לו. 12 מה ניתן ללמוד מלשונם ומשפת הגוף של ראשי הממשלה הישראלים לדורותיהם? כיצד הבחירות הלשוניות והרטוריקה המיוחדת של כל אחד מהם שיקפו את קורות חייהם ואת רוח הזמן? המושב מוקדש לעברית של ראשי הממשלה, ולדרך שבה הם השתמשו בשפה כדי להציג את תפיסת עולמם ומדיניותם ולנהל את חיי המדינה. ד"ר ברוך לשם, ענת הכט, פרופ' יחיעם ויץ משתתפים: | ד"ר רוביק רוזנטל עורך ומשתתף: אודיטורים | היכל התרבות מאיר ניצן | עברית בין דורית | 20:30 מפגש משפחתי מרתק בין אב לבן שהם שתי אושיות תרבות, על שפת השירה ושפת המוזיקה. האב, יהושע סובול, הבן יהלי סובול, סולן להקת "מוניקה סקס". הם ישוחחו ביניהם וגם יקראו מיצירתם הכנס השנתי של חובבי תשבצי ההיגיון | 14- ההגיונריה ה | 20:30 היכל התרבות מאיר ניצן שפה העברית. ַ ס עשיר וגדוש במופעים וּבמצגות, חידודי לשון, משחקי מילים ואהבה גדולה ל ֶ נ ֶ כּ

גיל חובב אמן אורח: | ליאור ליאני עורך ומנחה: 6.2.20 | יום חמישי אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | ? תקין או קביל | 16:00

צילום: רגב גל צילום: מאיה סלע צילום: פזית עוז

צילום: פיני סילוק

צילום: משה נחומוביץ

צילום: איה זך

צילום: אלדד רפאלי

8.2.20 | יום שבת היכל התרבות מאיר ניצן | 10:00 "שיר לשירה" הצגת ילדים מוזיקלית משירי יהונתן גפן דלית דוד, דיאנה גולבי, זיו שליט, דניאל לחמן, נירית אהרוני שחקנים: | אורי אומנותי בימוי: | אור יעקובי מחזה: היכל התרבות מאיר ניצן | 21:00

לשון תקינה היא סוגיה חברתית, פוליטית ומגדרית. בעברית הישראלית שורר מתח בין התקן הלשוני לשפת הדיבור הטבעית: כיצד יש להגות נכונה מילים? מה נכון ומה לא? האם יש לשמור על השפה התקנית, או לחתור לשפה מדוברת גם באמצעי התקשורת השונים? מושב משולב וחוויתי עם יועצי לשון, קריינים, מגישי חדשות ואנשי תרבות. ד"ר סמדר כהן עורכת ומשתתפת: אורית מרלין רוזנצוויג, דן כנר, יובל מלחי, דודו ארז, רומי נוימרק משתתפים: הביוגרפיה של הא'-ב' | 18:00

מופע מיוחד לכנס השפה | “ אם בלשונות “ , מהיוצרים והזמרים החשובים טל אברהם והמשפיעים בארץ בשיתוף פעולה מוזיקלי . גידי גוב ראשון עם הזמר מפגש בין שפה, מילים ומוזיקה – מופע מיוחד על המילים בשיריהם הגדולים, שהפכו לחלק

תכנים נתונים לשינוי | ט.ל.ח

גרין רום | היכל התרבות מאיר ניצן האותיות העבריות הן חלק בלתי נפרד מהיומיום, מהתקשורת שלנו, באמצעותן אנחנו מבטאים את עצמנו, פוגשים את האחר. אחרי ארבעת אלפים שנים של כתב, העברית צלחה את ימי קדם, המצאת הדפוס ועד לפונטים של האלף השלישי. שיח מרתק שראשיתו בשורשים ההיסטוריים של העברית עד אחרי הקלעים הטיפוגרפי של פונטים כמו אריאל, פרנק-ריהל ואחרים. איה אליה עורכת ומשתתפת: ד"ר חגי משגב, מיכל שומר, משתתפים: ד"ר יעקב מאיר, פרופ' עדי שטרן

בלתי נפרד מפסקול המוזיקה הישראלית אוצרת: ד"ר נירה טסלר | Z א- | תערוכה סוגיות השפה והתרבות הכפולה, הספרדית והעברית, עומדות בבסיס הזהות, האישיות והיצירה של , עולים ממוצא דרום אמריקאי אשר פועלים יחד בשדה האמנות ARTERIA אמנים מקבוצת דיאנה פומרנץ צוק | דבורה לובלסקי | אשר טופל | איסה מרקוביץ | אלי דינר | אהרון ברנע | אאידה סטולר אמנית אורחת: אורנה בן עמי | רוזה בן אריה | סוזי שומוביץ | ליליאנה שיינה | לילי פישר | ויויאן הירש בירקנפלד צ “ , ראשל 17 גבעתי ‘ בית האמנים, רח | 20:00 בפברואר, בשעה 8 : פתיחת התערוכה תערוכות בגלריה העירונית לאמנות העוסקות בשפה העברית בלה חבצקין – מגרש הרוסים: ציור, סיפור ואיור | , ראשון לציון) - מיצב גרפי 2 איתם טובול- רשות הקמעות (פרק צ “ , ראשל 8 הגלריה העירונית לאמנות, אחד העם | 20:00 בשעה 1.2.20 : פתיחת התערוכה | נאוה הראל שושני- פיסול קיר: עם הספר צילום: דור מלכה צילום: אילן בשור

עיצבה אותיות עבריות הפונות לכל המגדרים | המעצבת מיכל שומר

חפשו בגוגל “לשון ראשון“ הכניסה למושבים חופשית בהרשמה מראש | * 3701 : לרכישת כרטיסים למופעים