עיתון - לשון. כנס "לשון ראשון" ה 13 לשפה העברית

5 - 8 . 2 . 2 0 | ר ב י ע י ע ד מ ו צ “ ש | י ‘ - י " ג ב ש ב ט ת ש “ ף | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת 1 3 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

גילויים חדשים: לכל ראש ממשלה שפה משלו מה אמרו ואיך דיברו ראשי הממשלה שלנו? דיון מיוחד בנושא מגלה: אחד דיבר יידיש, שני בעברית גבוהה, שלישי כיסח, רביעי התחכם, וחמישי הוא ללא עוררין הקופירייטר של המדינה מאת ד"ר רוביק רוזנטל 18:00 | 5.2 | יום רביעי | שפת ראשי הממשלה אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן

המיקרופונים: "מי בעד חיסול הטרור?" אהוד אולמרט אמר: "העיתונים דואגים להזכיר לציבור שאני לא פופולרי, אני מעדיף לעבוד ולא להיות פופולרי". ביבי מצטיין בהברקות קופירייטר אפקטיביות: "החמוצים מתעשיית הדכדוך? הם רואים פקקים, אני רואה מחלפים". כל ראש ממשלה ושפתו המיוחדת, סגנונו המיוחד, המשפטים שאותם נזכור אחריו. עם השפה הזו הם יוצאים למלחמה על נפשו של האזרח הישראלי. ועל כך ידובר ויסופר באירוע על שפתם של ראשי הממשלה הישראלים לדורותיהם.

יכולים להסתובב כמו פרופלורים". "היורדים – נפולת של נמושות". פרס אהב להתחכם. בתשובה לעיתונאי אמר פעם: "אני לא חושב על הכותרות של מחר, אלא על המחר של הכותרות." בגין ידע להלהיב את הכיכרות: "היודעים אתם, עד אמש לא ידעתי את פירושה של מילה זו, צ'חצ'חים!" שמיר דיבר מעט ובמשפטים קצרים: "הים אותו ים – הערבים אותם ערבים". אהוד ברק דיבר בצבאית: "ראיתי לאויב את הלבן שבעיניים". אריק שרון ידע לכסח את יריביו. ליגאל ידין אמר: "אני אפשיט אותך עירום ועריה על שולחן הממשלה". ליצחק שמיר הפריע בנאום

ת", והתעקששלמשרד שלו יקראו ֶ בן גוריון שנא את המילה הקטנה "א "משרד הביטחון". משה שרת היה קנאי לשפה העברית. הוא המציא בין היתר את המילים מידע, לוויין ופיחות. לוי אשכול אהב יידיש. כשפנו אליו המתנחלים לעלות לגוש עציון אחרי ך - אין בעיה!". ָ מלחמת ששת הימים אמר, "קינדרל גולדה התמקדה בשפה פשוטה וסחבקית: "אני אומרת לך, הפנתרים – הם אינם אנשים נחמדים". רבין דיבר מעט, אבל היו לו יציאות בלתי צפויות: "מתיישבי הגולן

כהן פריץ צילום:

סהר יעקב צילום:

אבי אוחיון צילום:

הספריה הלאומית, מארכיון דן הדני צילום:

זיו קורן צילום:

כהן פריץ צילום:

הסיפור המלאשל הכתב העברי מכיל את כל המרכיביםשל דרמה טובה. שורשי הכתב מתחילים בעבר מסתורי ורחוק, בעל שם ארכאי ואניגמטי, כתב ה'דעץ', במחצית הראשונה של האלף הראשון אותיות, והן נכתבו באותו סדר 22 לפני הספירה. כבר אז היו לו מוכר לנו היום: מימין לשמאל. האות הריבועית שבה אנו כותבים היום הספיקה להיוולד ולהישכח, והיא שבה וקמה לתחייה עוד לפני שנעשתה לאות של המקרא. סיפור חייה של האות העברית נמשך ומתפתל עוד לפני התעשייתי. המהפכות הולידו את הצורך בחידוש האות. צריך היה למצוא צורה של חול לאותיות הקודש. נולדה עברית מחודשת, עכשווית, שפה של יום יום, והיא דרשה אותיות של יום יום. ובימינו, ימים של הפיכה טכנולוגית שקשה להגזים בכוחה ובהשפעתה, עובר הכתב העברי יחד עם העולם כולו לעולם מקוון, לאות דיגיטלית. את הגופנים - הפונטים העבריים שבקצות האצבעות - אנחנו מפיצים באלפים, בכל רגע, ובכל הכיוונים. 18:00 | 6.2 | יום חמישי | ' הביוגרפיהשל הא'-ב גרין רום | היכל התרבות מאיר ניצן איך הצליח כתב של שפה עתיקה ושל כתבי קודש מסורתיים לחצות מהפכות 21- טכנולוגיות ולהסתגל לכתב הדיגיטלי של המאה ה הסיפור הלא ייאמן של האלף-בית העברי מאת איה אליה הספירה, לפני הגלות, ועוד נכונו לה עלילות. עד לתחייתה במאה התשע עשרה היתה העברית שפה שמורה וכמעט ולא עברה שינויים. שפה של קודש, של טקסים, של חיים דתיים. הכתב העברי, המופע החזותי של העברית, נשמר לאורך כמעט אלפיים שנים בלי תמורות, מבלי שהזמן נתן בו סימנים. הכתב דווקא עבר מהפכות. הוא השתדרג עם מהפכת הדפוס. ספרי הקודש הכתובים בעברית פגשו את הקיטור של מכונת הדפוס. כמה מאות אחר כך הם הסתגלו לשעתוק של העידן

Made with FlippingBook Ebook Creator