גבורות - סיפורי החיים של בני ה 80 - מועצה אזורית מטה אשר עמותת הותיק גליל מערבי

דניאל קוטניק / גשר הזיו

מדטרויט לגשר הזיו – סיפור חיים נולדתי בדטרויט למשפחה ציונית, שדגלה בחינוך, בלימודים ובתרבות יהודית. אבי אהרון, יליד פולין-רוסיה, למד פילוסופיה גרמנית, אך עבד כחנווני ובהמשך כמורה שנים והמשיכה 35 לשפות. אמי אסתר, ילידת אינדיאנפוליס, הייתה מורה במשך לעבוד גם לאחר נישואיה – דבר יוצא דופן בתקופתה. גדלתי בבית חם ומלא משפחה, מוקף עשרים בני-דודים. סבלתי מקושי בדיבור עד גיל שמונה, וטופלתי באמצעות שיעורים מיוחדים. למדתי בבית ספר ציבורי ובמקביל בבית ספר עברי. המשפחה הייתה ממעמד בינוני-גבוה, ואמי, שהקפידה על עבדנו כולנו בחנות 10 עצמאות כלכלית לנשים, תמכה בנשים במשבר כלכלי. מגיל המשפחתית. בבית הספר שובצתי לכיתת מחוננים, ובהמשך למדתי בתיכון מצטיינים. החינוך למצוינות הוביל לכך שכל ארבעת האחים למדו לימודים אקדמיים. אני למדתי כלכלה בארה"ב ותואר שני בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. תנועת "הבונים" ודרך לארץ הייתי פעיל ומדריך בתנועת "הבונים", שהייתה בית אידאולוגי וחברתי. לאחר התיכון השתתפתי בשנת הכשרה בקיבוץ גשר הזיו — קיבוץ שאימצתי מאז ועד היום. בארה״ב עבדתי בתנועה בתפקידים שונים, ובניו יורק לימדתי מתמטיקה בשכונת עוני. שם פגשתי גם את בוני, אשתי ואם בנותיי.

- 36 –