גבורות - סיפורי החיים של בני ה 80 - מועצה אזורית מטה אשר עמותת הותיק גליל מערבי

חזרנו לארץ וחזרתי ללמד ולחנך ב"סולם צור". הבאתי מניו יורק אובניים. שמתי אותם באחד הצריפים ועם ליאורה כרם יצרנו את סדנת "זמיאורה". מאז עלו הצלמיות 70 שאהבתי, גדלו וגדלו, עד שהגעתי לנשים הגדולות בדשא הגדול. בסוף שנות ה יחד עם הצלמיות הגדולות הראשונות נולד סיון בני הצעיר.

בתחילת שנות השמונים מיכאל ואני נפרדנו. מיכאל זכרונו לברכה.

עם השנים "נשות אכזיב" היו קצת יותר רזות אך צמחה מהן גם פוריוּת של חיות וציפורים, צבים וקיפודים. במקביל להוראה עשיתי מגוון של עבודות בקיבוץ ומחוצה לו. הייתי מזכירה, עבדתי במדגרה, וריכזתי תפקידים של ועדת חינוך, רכזת תרבות וועדת חברים ועוד. הייתי בין השליחים לעבודה קהילתית ברוסיה, וגם ליוויתי שנה את קיבוץ רביד שהוקם. עבדתי בסדנת אומנות עם קבוצת נגמלים מסמים "הדרך". בעשרים השנים האחרונות התחברתי לבן זוגי יעקב (קובי) נודל שגם הוא נפרד מאתנו זה גיל עם יותר מידי פרידות. 80 לפני חודש. לעיתים אני מרגישה שגיל אני מביטה עתה בים ומסתכלת באופק וחיה את היום יום. יש מקומות בעולם שעוד לא ראיתי. ויש לי אחריות גדולה ככל יכולתי לחברה ולמשפחה. כל יום בסביבה שלי אמשיך ב"אהבת לרעך כמוך"; זה המוסר שאני שואפת אליו, זה המוסר היהודי והמקראי, זה המוסר שארצה גם להעביר לששת נכדיי ונכדותיי הנפלאים: גפן, ג'ורדי, רות, רפאל, הדס ונור. במדינה יש כיום מחלוקות וכעס. אני משפצת פסלים שנופצו בחשכת הלילה ותמיד לצדי אנשים טובים שמסייעים. פסי הזהב החקוקים בפסלים במקום השברים הם שינחו אותי ואת חברותיי הניצבות ברחבי הגליל. עבודות הפיסול שלי ניצבות: • בבית הספר "סולם צור" פיסול ותבליט קיר במרכז פייס בבית הספר. • פיסול לזכרו של דני רוזוליו במתחם המועצה מטה אשר. • במגדל המים בנהריה ישנם פסלים שלי. • פיסול "שיר השירים" ב"לֶשֶם" במתחם התעשייה צבאית . • בבי"ח רמב"ם מוצבים פסלי 'נשים מן המקרא'. • בקיבוץ גשר הזיו יש תבליטים וציורי קיר במבנים שונים ברחבי הקיבוץ . • .4 פסלי "נשות אכזיב" - בכיכר הכניסה לגשר הזיו על כביש מס'

- 35 –