גבורות - סיפורי החיים של בני ה 80 - מועצה אזורית מטה אשר עמותת הותיק גליל מערבי

פרוץ המלחמה. בלי לחשוב פעמיים חזרו למקסיקו, כי זו לא הייתה המלחמה שלהם.

- הוריי הכירו זו את זה במקסיקו דרך חברים ספרדים משותפים התחלת הגורל שהגיעו גם הם באותה תקופה. (אולי לא הייתי נולדת אם לא הייתה פורצת מלחמת בערך, כך שאני ואחותי הצעירה 5 ?) הוריי נפרדו כאשר הייתי בת 1936 האזרחים ב חיינו בימי חול תחת תרבות ספרדית ובסופי שבוע תחת תרבות מקסיקנית. למדתי עד כיתה ו' בבית הספר "אל קולחיו מדריד", במתחמים נפרדים של רק בנות ורק בנים מעבר לכביש. כל המורים היו ספרדים רפובליקנים. יום אחד אבי החליט שמספיק ללמוד בבית גלגל הגורל מסתובב בפעם הראשונה. ספר "ספרדי" (אחד הטובים עד היום במקסיקו) והחליט להעביר אותנו לבית ספר במרכז השכונה היהודית, שמחצית המורים היו גם הם ספרדים רפובליקנים, אך לימדו אנגלית בצורה יותר אינטנסיבית. בית הספר התיכון היה מצוין. דבר אחד אפיין אותו – מחצית התלמידים היו יהודים שלא למדו בבתי הספר היהודיים הקלאסיים. כאשר היו חגים יהודיים מחצית הכיתה לא הופיעה ואז... לא למדנו. החברה הטובה שלי בבית הספר הייתה יהודייה כמובן. לקראת סוף הלימודים הזמינה אותי לבקר ב"השומר הצעיר במקסיקו"... זאת הייתה חוויה של עשייה וחברות לאחר הלימודים שלא הייתה גלגול שני בגלגל. מוכרת לי. הרבה יציאות לטיולים בארץ היפה. היו קולות נגד לקבל אותי כ"חברה בקן" בגלל שלא הייתי יהודייה, אך בסוף הסכימו. הקבוצה שלי הייתה צריכה לעלות ליחיעם. אני החלטתי שלפני שאני עושה "עלייה", אני רוצה לבדוק מה זה "קיבוץ". ארגנתי לאחותי ולי נסיעה בכל אירופה (בכל מקום הייתה לנו משפחה כמעט) ועצירה בארץ הקודש. המדריכים שלי כבר היו ביחיעם, כך שלא הייתה בעיה לסדר לנו חדר ועבודה בשדה. כמו כן ביקשתי מהם האם יכולים למצוא לנו נהג, דובר ספרדית או לפחות אנגלית, כדי לטייל בארץ ולצאת קצת מיחיעם. בלי בעיה ארגנו לנו בחור בחופשת שחרור מצה"ל... והשאר היסטוריה. , בו הכרתי את אדם לסלו. המדריך הטוב 1966 היה הטיול הזה, ינואר הגלגול הגורלי ביותר שיכלו למצוא בסביבה, עד כדי כך טוב, שהחלטתי לא לחזור למקסיקו (חזרתי לישראל) ולהישאר כאן לתמיד, כי מצאתי 1966 למקסיקו רק כדי לחזור שוב במרץ את אהבת חיי! מאז, את כל חיי הבוגרים חייתי במקום היפה והפורח הזה בגליל המערבי. התחתנו פעמים - בפעם הראשונה קיבלנו את ברכת הקהילה בחתונה הכי גדולה 3 ,אדם ואני, ביחיעם לרגלי המבצר. היינו אחד מתשעה זוגות. השנייה: כדין, במקסיקו בבית משפט פשוט בו שתי המשפחות יכלו להיות ביחד (זוכרים? ספרדים וורסוס מקסיקנים?) אתי, ליאת, לאחר הגיור שלי. נולדו לנו שלוש בנות ובן: 1974 והשלישית, כדת, ב-

- 43 –