גבורות - סיפורי החיים של בני ה 80 - מועצה אזורית מטה אשר עמותת הותיק גליל מערבי
זוכר תקופה זו כחוויה מאוד לא טובה.
מגיל צעיר נמשכתי למקצוע הגרפיקה/דפוס. בגיל שש-עשרה התחלתי ללמוד אותו, ואחרי הלימודים הייתי מתרגל את החומר הנלמד בעבודה מעשית. כעבור זמן החלטתי לראות עולם. נסעתי לאוסטרליה לקרובי משפחה, שם עבדתי במאפיה בחלוקת לחם. עקב בעיה מולדת לא שֵרתי בצבא. אחרי שלוש שנים חזרתי לארץ והתקבלתי לעבודה במשרד פרסום בתור גרפיקאי. אני חושב שהיה לי כישרון מלידה למקצוע זה. נישאתי לחדוה. תשע שנים גרנו בראשון לציון, שם נולדו שתי בנותינו 1971 בשנת הגדולות. יום אחד הגיעה שמועה לאוזניי שעומד לקום מפעל דפוס מתקדם בצפון הארץ, בקיבוץ כפר מסריק שבגליל המערבי. הבנתי שאולי זה המקום בו אוכל לממש את שאיפותיי להתפתח בתחום הגרפיקה והדפוס. יצרתי קשר עם כפר מסריק, והוזמנו להיקלט בקיבוץ. התקבלתי למפעל שרק נולד לתפקיד גרפיקאי ומפיק עבודות דפוס. כעבור שלוש שנים נולד בננו השלישי. חדוה למדה חינוך לגיל הרך ושנים רבות הייתה גננת. עבדתי במפעל "דוקרט" שלושים וארבע שנים טובות ומעניינות. הייתי שותף להקמת מחלקת הגרפיקה והכנות לדפוס במפעל מראשיתו. אפשר לומר שחלומו של הילד הצעיר על גרפיקה התגשם במדינת ישראל, בקיבוץ של ה"שומר הצעיר". מעניין מה היה אומר על כך אבי, שדגל בהשקפה קומוניסטית...
לפני מספר שנים פרשתי לפנסיה.
היום חדוה ואני עטופים בשתי בנותינו ובננו שחיים בקיבוץ. אנחנו סבתא וסבא מאושרים לתשעה נכדים, שחלקם בצבא וגם אחרי. שנינו תורמים כעת בתחום הגיל השלישי בקיבוץ, ומאחלים לעצמנו שיהיו לנו עוד הרבה שנים טובות ובריאות.
- 64 –
Made with FlippingBook flipbook maker