גבורות - סיפורי החיים של בני ה 80 - מועצה אזורית מטה אשר עמותת הותיק גליל מערבי

מירי רפאלי / כפר מסריק (רשמה: הגר שדה)

להגיד שלום, בוקר טוב וערב טוב למי שעובר מולכם בקיבוץ. לא להתעלם... . אני הבת הצעירה 1933 נולדתי בשדה נחום. הוריי עלו מגרמניה ובנו את שדה נחום ב של המשפחה ויש לי עוד אח, דני, שמבוגר ממני וחי בקיבוץ. כשהתרחש הפילוג של התנועות, עברנו כל המשפחה (כולל סבתי) לקיבוץ 1950 ב- כשעברנו וקבלת הפנים 5 כפר מסריק וגרנו בבית קטן שאופייני לפעם. אני הייתי בת זכורה לי כנעימה מאד. הצטרפתי לקבוצת "אורן", שהייתה הקבוצה הכי שובבה בכפר מסריק... המחנכים שלנו, גובי גינת וצמרת פרנקל, היו מחנכים מיוחדים מאד. הייתי מאד קשורה לצמרת והיו לנו יחסים מיוחדים. סבתא שלי, שהייתי מאד קשורה אליה, דיברה אליי כל שנות ילדותי גרמנית ולא עברית וזו הייתה ממש שפה שניה עבורי. כפי שכבר ציינתי היינו קבוצה מאד שובבה ואת רוב ילדותי ונערותי ביליתי עם הבנים. אהבתי מאד להשתולל ולשחק איתם. אני זוכרת בילדות שאחת לשבוע היה יום טיול במקום לימודים. היו טיולים מקסימים לנעמן ולחולות ואספתי משם חוויות מדהימות עם חיבור לטבע. אהבה נוספת הייתה לנגינה. ניגנתי בחלילית. ארנון, בעלי, ואני גדלנו ביחד באותה הקבוצה. אנחנו ניגנו בתיכון בהרכב של חמישיית כלי נשיפה אני – קלרינט, ארנון – נגנים בכלי נשיפה שונים. זאת הייתה חוויה מוסיקלית מדהימה. 3 אבוב ועוד

- 65 –