גבורות - סיפורי החיים של בני ה 80 - מועצה אזורית מטה אשר עמותת הותיק גליל מערבי

יעל שדה / כפר מסריק (רשמה: הגר שדה)

לשמחתי רוב ילדיי ונכדיי בקיבוץ קרובים ונמצאים של הקיבוץ, קבוצת "אורן". 6 נולדתי בקיבוץ כפר מסריק בקבוצה ה

הייתה לנו ילדות מאושרת מאד בקיבוץ. גדלנו כמובן בלינה המשותפת וזה היה אושר בנות. אני הייתי בעיקר עם הבנים 5 בנים ו- 12 גדול. היינו קבוצה מאד "שובבה", ועשינו הרבה רעש ובלגן בקיבוץ. היינו הולכים למתבן, קופצים, משתוללים ואפילו פעם אחת הדלקנו שם אש. קפצנו מהקומה השנייה של הקומונה (מחסן הבגדים) ומי שהרגיז אותנו היינו עושים לו מעשי קונדס כאלו ואחרים. הכיף הגדול בילדות בקיבוץ של פעם, היה שחיינו בחצר גרוטאות אחת גדולה. חצר ללא גדרות ומחסומים. יכולנו לברוח, להסתתר ולשחק בכל מקום. למדנו וגרנו באותו המבנה של בית הילדים מהכיתה למיטה ומהמיטה לכיתה. אנחנו היינו ילדי וצעירי המלחמות. עזרנו בחפירת תעלות הגנה ועזרנו בהגנה על הקיבוץ.

בצבא הייתי בנח"ל. הדרכתי גרעיני נח"ל.

הכדורעף היה פרק משמעותי מאד בחיי; שיחקתי מאז שהייתי נערה ועד שהפכתי לאם. בתחילה בקבוצת כפר מסריק, משם לקבוצה המשותפת עם עין המפרץ ואפילו שיחקתי בנבחרת ישראל בכדורעף. שיחקתי כל עוד יכולתי. אפילו במהלך ההריונות שלי... גם היום אני אוהדת שרופה של "הפועל מטה אשר" בכדורעף. אני צופה קבועה במשחקים ותומכת ככל שאני יכולה.

- 71 –