זיכרונות על מפה לבנה / שונמית (נמי) דותן
וערכית חדשה, מקבלים פרופורציות חדשות בהשוואה לאלו של הצעירים בדור הזה, של הנשים הצעירות הלוחמות, או נשותיהן של הלוחמים המגויסים תקופות ארוכות תוך סכנת חיים. גובר הצורך להתרפק על העולם המוגן יותר של פעם שבו הייתה תחושה חזקה של אמון במדינה ובחברה, בשפה המדוברת ובמסרים המוסריים המנחים את השיח. הנצחת המורשת, האישית והחברתית נעשית חשובה בעיני עוד יותר. שנים מהיום בו 113 , בדיוק 2025 אני מסיימת את הכתיבה בערב פסח נולד פסח אבי, מאבני היסוד של השושלת שלנו. אני צופה בסלון ביתי בתמונת הגובלן שנרקמה בידי בנות משפחת הבר, המוקדמות של המאה 20 משפחתה של סבתא לאה-לוטה, בשנות ה- . 20 ה אני אורזת את התבשילים שהכנתי לחגיגת ליל הסדר שתתקיים בביתה של בתי ליאורה. לא אשכח את המפות הלבנות ואת שקית המצות העתיקה, שהעבירה אליי סבתי מאמא. אני יוצאת לדרך להסב לשולחן החג עם בני משפחתי בתחושת סיפוק והנאה.
103
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online