זיכרונות על מפה לבנה / שונמית (נמי) דותן
“הכח וינה”, במסגרתה התאמן ואף השתתף בתחרויות. סימני השרירים התפוחים ניכרו בגופו גם בזיקנתו. בעודו חי ועובד בברלין עלו הנאצים לשלטון ומצב 30 בתחילת שנות ה- ונתפס בידי שוטרים 1931 היהודים הורע. ריכרד פוטר מעבודתו בנובמבר גרמנים שרצו לעצור אותו. להגנתו טען שהוא בעל אזרחות הונגרית, אותה שמר עוד מהימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה בה חולקה אוסטרו-הונגריה והוריו קיבלו אזרחות הונגרית על פי מקום הולדתם למרות שחיו בוינה. השוטרים הנאצים הלכו עימו לביתו לאמת את דבריו ומשנוכחו שדיבר אמת, הוא שוחרר. אין ספק שמזלו שיחק לו והוא ניצל בנס, ריכרד הבין מיד את משמעות האירוע. הוא ארז את מעט חפציו וחזר מיד לוינה, לשם טרם הגיעו רוחות המלחמה. הוריו ואחיו, שנישא בינתיים, המשיכו לחיות בעיר בשלווה. אנקדוטה משפחתית שאירעה למשפחת דויטש, ממחישה את אורח החיים והערכים של התקופה. אחיו פריץ לקה בדלקת התוספתן והמשפחה, שהייתה אמידה, פנתה לרופא פרטי. אך הרופא, שהיה בעל תפיסת עולם ערכית ושוויונית טיפל בעשירים ובעניים כאחד. לחדרו הובילו שתי דלתות ואל חדר הטיפולים נכנסו לסירוגין העשירים וגם אלה שלא יכלו לשלם. מצב החירום של פריץ, לא גרם לרופא להפר את הסדר הנוקשה, וכך עבר זמן רב מדי, עד שהתוספתן התפוצץ ופריץ נפטר. ריכרד היה שרוי באבל כבד במשך שנים רבות. האירועים הפוליטיים הביאו לכך שדעתו של ריכרד היתה נתונה לגורלו של העם היהודי. מתוך דאגה והתלבטויות בנושא הרעיון הציוני, פנה לאלברט איינשטיין שהיה מעין סלב יהודי ושטח בפניו את 1931 בשנת רעיונותיו. בידינו מצויין מכתב התשובה המקורי של איינשטיין לריכרד בו הוא מתייחס להצעותיו.
70
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online