זיכרונות על מפה לבנה / שונמית (נמי) דותן
המרגרינה בעזרת מזלג ולוטה הייתה מוסיפה את מיץ הלימון ואחריו את תפוחי האדמה, הגזר והאפונה. זו הייתה המומחיות שלה ועל כך הייתה גאוותה. , תקופת 1956 את כספם המועט ומיטב כישרונם השקיעו בילד. למשל ב מבצע קדש, כשגדעון היה כבן תשע והארץ געשה בנושא חופש השיט במפרץ סואץ, הכינה לוטה תחפושת לפורים הקשורה בנושא. סביב גופו נבנתה ספינת קרטון, לראשו כובע מלחים ודגל עם דברי הסבר ומאחוריו מפת איזור המריבה – מפרץ סואץ. בזכות המקוריות והעיצוב זכה גדעון במקום הראשון בתחרות התחפושות בבית הספר. כמו בשאר הבתים המקרר היה למעשה מעין ארגז קרח. היה בו תא עליון בו אופסן בלוק קרח, שתמיד נמס וטיפטף מעבר לקופסה שנועדה לאגור את המים. לעיתים קרובות נאלצו לספוג ולנגב את המקרר וגם את הרצפה שהוצפה במים. בימי הקיץ היה מגיע עגלון עם עגלה רתומה לסוס ומביא בלוק קרח. קריאותיו “קרח, קרח” שהיו מלוות בצילצול פעמון, היו אות לדיירי הרחוב לצאת החוצה ולקנות קרח. בימי החורף, כשהרחוב הלא סלול הוצף, ועגלת הקרח שקעה בבוץ, נשלח גדעון לבית החרושת לקרח, שהיה במרחק שני רחובות מהבית, להצטייד בבלוק החיוני. הוא צוייד במגבת גדולה וסחב את הקרח העטוף בעזרת מלקחיים גדולים שיועדו לכך, או על גבו. בדרך כלל כשליש מהבלוק היה נמס ונוזל לאורך גבו לפני שהוכנס לארון הקרח בבית. כיום מעלים הסיפורים חיוך על פניו, אך בילדותו היה מתוסכל מכך שכל עול הבית נפל עליו כבן יחיד להוריו המבוגרים. לא רק קרח נמכר בדרך זו. גם החלב היה מגיע מידי בוקר על גבי עגלה וסוס נהוגים בידי החלבן. מוכר החלב היה מוזג את החלב בכף גדולה לתוך כד שהובא בידי עקרת הבית. לעיתים היה החלב עשיר בטעמו ולעיתים מהול במים כדי להעלות את רווחיו של החלבן. חלבנים שמצבם השתפר, החליפו את העגלה והסוס בתלת אופן, שהוביל את כדי החלב. מדרגת השיפור הבאה הייתה בקבוקי חלב מזכוכית, אותם השאיר החלבן בפתחי
82
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online