זיכרונות על מפה לבנה / שונמית (נמי) דותן
מוגן ברמת אפעל הקרובה ליהוד, ובדירתה הקטנה אירחה אותנו לארוחות שבת. הילדים היו מאד קשורים אליה והמשיכו להתגעגע לכדורי הבשר שבישלה, להם נהגה לתת שמות שונים, למרות שהיה מדובר באותן קציצות. פעם היו אלה “כדורי הפתעות”, ובפעם אחרת “כדורים מארץ האגדות”. גם משגדלו המשיכו הילדים לעשות את עצמם מופתעים מהקציצות החדשות כביכול. היא הייתה קשורה למשפחתנו הצומחת ועזרה לי בגידול ילדיי. פעמים רבות יצאה איתנו לטיולים, וגדעון בעלי נהג לומר בחיוך, שהוא יודע שכאשר הוא מתכנן איתי תוכניות, ברור לו שאני בוגדת בו, משום שאצלי בראש כבר רצים התיאומים עם אמי. הקשר היה קרוב וחזק במיוחד והיה בו מין חזרה על קשריה של אמא עם אמה שלה. לאמא שלי הייתה אצבע מנהלת. האצבע השנייה בידה הימנית, ששמה אצבע, הייתה מורה על הסכמה או אי הסכמה. בדרך כלל הייתה זו אי ההסכמה, שגרמה לה להניע את אצבעה ימינה ושמאלה. היא לא הזיזה
88
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online