התמונות שבאלבום - ואלה שלא - מיכל ברגמן

46 פרק מלחמה

. אני משערת ששלושת ילדי משפחת 1939 הנאצים כבשו את צאנז כבר עם פתיחת המלחמה בשנת בירנבאום: אסתר שבארה"ב, שמיל ופסחיי'ה שבבלגיה, חרדו ודאגו להורים, לאחים, לאחיות, לגיסים ולגיסות, לאחיינים ולילדיהם. אסתר ומשפחתה שכנו בבטחה בניו יורק. פסחיי'ה ושמיל התחילו לחפש מוצא עבור עצמם. שמיל וגיטל'ה השיגו אשרות כניסה לקובה. בקובה הרחוקה נוצרה קהילה יהודית של פליטים. יהודים ממזרח אירופה הגיעו לקובה עוד לפני המלחמה והיו בה חיי קהילה, מוסדות חינוך, אגודות ציוניות, חי תרבות וקהילה ובתי כנסת. בשנות השלושים נעשו פעולות חקיקה על מנת למנוע מיהודים להגיע לקובה, אך גיטל'ה, שמיל וילדיהם היו בין בני המזל שהצליחו להשיג אשרות כניסה. קובה הייתה מדינה ענייה עם אמצעי מחיה וייצור עלובים. יהודים מאנטוורפן הקימו . הם היו שם 84 בה תעשיית יהלומים וכך הצליחו להתפרנס וליצור שלוחה משלהם בארץ הרחוקה במהלך כל המלחמה וחזרו לבלגיה בסיומה.

סבא פסחיי’ה, תצלום לצורך רישום כיהודי, המשטר הצרפתי, MEMORIAL DE LA SHOA ארכיון

, דראנסי לאושוויץ, 29 רשימת השילוח , 56 פסחיי’ה בירנבאום מס’ MEMORIAL DE LA SHOA

לסבא פסחיי'ה היה פחות מזל. כמו אשתו לעתיד גם הוא נמלט לצרפת. גם הוא נתפס ונכלא בדראנסי ומשם נשלח למסע אינסופי של ייסורים, רעב, השפלה ועבודת פרך במחנות ריכוז.

History of the Jews in Cuba, Wikipedia

84

140