התמונות שבאלבום - ואלה שלא - מיכל ברגמן

סבא שרד את עבודות הפרך, את המעבר בין מחנות העבודה ואת צעדות המוות מאושוויץ לגרוס רוזן, ומשם הועבר לבוכנוולד וקיבל גם שם מספר אסיר, הנמצא על כרטיס 10-02-1945- לשם הוא הגיע ב ק"ג. הוא שוחרר על ידי הרוסים שידעו דבר 36 . הוא הגיע ליום השחרור כשהוא שוקל 86 האסיר שלו או שניים על רעב ולא אפשרו לאסירים להתנפל על המזון וכך הצילו את חייהם. סבא היה חלוש מכדי לאכול. קצין רוסי ביקש מרופא צבאי לטפל בו, אך הרופא אמר שחבל על הזמן, שכן האסיר לא ישרוד ממילא. אבל הקצין לא היה מוכן לקבל "לא" כתשובה, ודאג לכך שהרופא יאשפז את סבא. על המזרן הונח צמר גפן כי העצמות היו כה שבירות שהיה צורך בריפוד מיוחד. הקצין הגיע בכל יום לבחון מה שלום החולה "שלו" ואיים על חייו של הרופא באזהרה: אם האסיר ימות גם אתה תקבל כדור. סבא הלך והתאושש. רק מאוחר יותר הבין כי הקצין היה יהודי. . הוא מציין בהם את כתובתו האחרונה 10.2.45 מסמכי השחרור של סבא נושאים את החותמת של יום באנטוורפן, את שם הוריו ומקום הולדתו והולדתם, ואת שם אשתו ומקום הולדתה:

כרטיס אסיר משוחרר, מחנה גרוס רוזן, פסחיי’ה בירנבאום, ארכיון ארולסן

התקופה שלאחר המלחמה הייתה מלאה בתיעוד: היה צורך לרשום ולתעד פליטים שנותרו ללא מסמכים, מתוך ניסיון נואש למצוא קרובים חיים. סבא פסחיי'ה מילא כרטיס חיפוש לאשתו רגינה קליינבגר: אני משערת שרצה לדעת מה עלה בגורלה, אין לדעת האם רצה להתגרש, האם היו כבר גרושים, האם המצפון הציק, אולי הסקרנות ואולי כל הדברים גם יחד. אמנם הסובייטים טיפלו במשוחררי אושוויץ במסירות אך החזרה מפולין לבלגיה ארכה זמן ותלאות. פולין הייתה תחת כיבוש הצבא

כרטיס חיפוש אחר רגינה ויינברגר, מילא פסחיי’ה בירנבאום, ארכיון ארולסן

. 2022 המידע על הכליאה במחנות השונים הגיע מפנייה לארכיון ארולסן, אפריל

86

142