מעת לעת - בטאון משקי ד"ן - מרץ 2021 - גיליון 94

אורי לוי

זה לא הקורונה, זה הקרונות

עבור מרבית חקלאות הגד"ש באזור, היתה הקורונה לכל היותר, מכה קלה בכנף. המגיפה המשתוללת בערים וברחובות, השביתה סקטורים שלמים, אך לא נתנה אותותיה על עבודות השדה. החקלאים המשיכו לצאת עם שחר לעבודת כפיים וסיימו לעת ערב. עבודות העיבוד, הזריעה, ההשקיה, הריסוס והאסיף/ קציר לא נפגעו. העבודה החקלאית לא עצרה מלכת. בד בבד, התאימו הגד"שים את מציאות הקורונה להתנהלות היומיומית, הקפידו על נהלי ריחוק ומסיכות ונמנעו ממפגשים וארוחות משותפות. אבל אם ריחפנו בענן האשליה שהקורונה תהווה מנוף להעצמת החקלאות הישראלית, אז התבדנו. אמנם זכינו בשר חקלאות תומך, המבין לליבה, מצוקותיה ואתגריה של החקלאות הישראלית. אבל לדאבוננו זה לטווח קצר. קצר מידיי. האג'נדה המובילה של המדיניות החקלאית ברורה: גישה ניאו-ליברלית, שוק גלובאלי, פתוח, יבוא חופשי. "היד הנעלמה" תכתיב את כוחות השוק. החקלאות הישראלית תתקשה לשרוד בתנאים אלו והבאים בתור להיפגע, אחרי החקלאים, הם... הצרכנים. שבירת המשק החקלאי המתוכנן, לא תביא להורדת מחירים. לא בטווח הקצר ובוודאי שלא בטווח הארוך. ההתמודדות האמיתית של החקלאות הישראלית, איננה עם מגפת הקורונה, אלא עם כיוון נסיעתם של קרונות הרכבת. סל הגידולים באזור משקי הדרום מצומצם ורווחיותם של גידולי הגד"ש המסורתיים, נשחקת. גידולי החורף: חיטה לגרעינים – מחירה קשור בלינקייג' למחיר הבורסה האמריקאית ושערי החליפין. תחמיצים ושחתות – נתונים למו"מ בלתי מתפשר מצד הרפתות ומרכזי המזון. החימצה תחת איום מתמיד של יבוא זול. מצבם של גידולי הקיץ איננו טוב בהרבה. יצוא החמניות פסק זה מכבר, אבטיח לגרעינים שומר על יציבות אבל מותנה בהיקפים הולכים וגדלים והכותנה במשבר מחירים מתמשך. , הבינו את מצוקת המים המאיימת והסבו 70 מצד שני, ראוי לומר ולשבח את קברניטי האזור, שמתחילת שנות ה את מקורות המים למים מושבים. מהלך שתרם באופן מכריע, הן להמשכיותה של החקלאות והן להצלחתה. יחד האחד: הרחבת סל הגידולים. המשך ניסיונות "לאקלם" גידולים חדשים שיעשירו את סל גידולי הגד"ש. פיתוח שווקים בארץ ובחו"ל. מחקר וחדשנות להשאת יבולים, ייעול העבודה וצמצום בהוצאות הייצור. השני: מעבר הדרגתי למטעים בעלי פוטנציאל רווח. למעלה מעשור מתרחשת באזור מהפיכה שקטה. נטעו עשרות אלפי דונמים של מטעי שקד וכרמי זית. בשנים האחרונות, נוספו גם חוחובה ומטעי אבוקדו. המטרה: ניצול משאב האדמה והמים באופן מיטבי. השלישי: פעולות לעיצוב מדיניות ממשלתית, תומכת חקלאות, על פי עקרונות היסוד של הציונות החברתית: סולידריות, מעורבותהמדינה במשקמתוך אחריות לרווחה ושגשוג לכלל האזרחים, חיזוק הפעילותהקואופרטיבית, ושאיפה מתמדת להגברת השוויון החברתי והכלכלי. כולנו עוברים תקופה מוזרה, מאיימת, מאתגרת. היסטוריונים ישוו אותה למגפות אחרות שפקדו את האנושות. לא בהיבט של היקף הקורבנות, אלא בטלטלה שאחזה בעולם כולו. אצלנו, הקורונה לא השביתה את החקלאות אבל כן חידדה את האתגרים הכבירים העומדים לפתחה. כולנו מבינים זאת ומרביתנו גם עושים. צעד ועוד צעד, בחזית הרחבה של שלושת האשכולות. לא יהיה זה תהליך קצר, צפויים קשיים לרוב, אבל אני מקווה ומאמין שהשינוי יגיע והחקלאות תתפוס את המקום הראוי לה במעשה הציוני, שאין שני לו בעת החדשה. עם זאת, גם הגביל את סל הגידולים המותרים להשקיה במי קולחין. שינוי מציאות עובר דרך שילוב מאמץ בשלושה אשכולות מרכזיים.

במשרד גד"ש בנגב הצפוני, תלויים בגדול, שורותיו של נתן יונתן, " מחרשתו עתיקת היומין והפלד, שידעה עצבונם של תלמים אפורים מחרשתו ראתה עטרתם הנופלת, של הרבה גולגלות קיסרים"

מנכ"ל "מגדלי הדרום" | אורי לוי

6