מר ליטמנוביץ - סיפור חיי
1945 מאי 26 – אישור שחרור ממחנה עבודה בגרמניה משה ליטמנוביץ
1 94 5 במא י 2 , פרק ב : השחר ו ר ממח נ ה הר י כ ו ז ו ו בל י ן
1945 מאי 26 – הצד האחורי של אישור שחרור ממחנה עבודה בגרמניה משה ליטמנוביץ
מבולבל הייתי, לא מדויק, ואפילו בשפה הגרמנית, שבה שלטתי היטב, נפלו הרבה שגיאות. לאחר שנים מספר יכולתי כבר למסור עדות מצולמת ליד ושם. עם גבריאלה נשארתי בקשר זמן רב, והיא גם הדריכה אותי ואת חברי בטיול משותף שלנו בברלין. , היה המחנה בתהליך בנייה 1944 וכעת לסיפור שלי: כאשר הגעתי למחנה וובלין, באפריל ולא מוכן לקליטת אסירים. הצריפים היו עשויים בטון, ללא חלונות, ללא דלתות, ללא רצפה ודרגשים. מקור המים היחידי היה באמצע הכיכר, משאבה ידנית אחת. לא היה חדר רחצה, והתנאים הסניטריים היו קשים יותר מבשאר המחנות הנוראים שבהם הייתי. אציין לטובה כי ל" שנערך מדי בוקר ֶ פּ ָ במחנה לא היו תאי גזים ולא קרמטוריום. הדבר היחיד המסודר היה ה"א וערב. היו אלה מסדרים שבהם חויבו האסירים להתאסף ולעמוד לפני הצריף בשלוש שורות, עד שחייל אס-אס יספור את כולם, חיים ומתים. רק לאחר שמספר האסירים התאים בכל המחנה, שחררו אותנו, ואת גופות המתים אספו וערמו בערימה גדולה ליד הצריף. המסדר היה יכול להימשך גם שעות. שעות של עמידה בגשם, בשלג, בקור. מצבי הנפשי והפיזי היה כה ירוד שלא ידעתי מה קורה איתי ואת כל המשימות ביצעתי באופן מכני ובחוסר מודעות. הנפיחות בגוף שלי התפשטה והתרחבה מהרגליים לכיוון הבטן. כאשר הנפיחות מגיעה ללב, הגוף מת. הייתי אדיש ומנותק מהסביבה. הרגשתי שהחיים שלי בלאו הכי עומדים להסתיים בתוך ימים או שעות.
43
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online