נקודת מפגש גיליון 10 ינואר 2016

לקביעת המדיניות ודרכי הפעולה ולביצוע בקרה של איכות תהליכי התכנון, היישום . 7 והתוצאות עבור הילדים והנוער : חשוב להדגיש שתשומת הלב דולב הראויה לקצה הרצף משקפת גם את בחירת הרשויות המקומיות בתכניות שאינן מיועדות לילדים בקצה הרצף, מבין מגוון התכניות האפשריות. התכניות לילדים בקצה הרצף יקרות יותר והן מיועדות למעט ילדים. אין מניעה שהרשות המקומית תבחר בהן, אבל הן דולב אינן נגישות לאוכלוסייה כולה. מוסיפה: למרות זאת, בוועדה שהקמנו נתנו את הדעת למה שבכל זאת 2013– ב אפשר לעשות ואיך אפשר לספק מענה במסגרת התכנית. המלצות הוועדה היו, בין היתר, להתאים את הכלים הקיימים בתכנית, כגון תמ"י, לאוכלוסיית הילדים בקצה הרצף, כדי לאפשר לקבל מידע מקיף ושיטתי על השירותים שהם מקבלים במענים הפועלים מטעם התכנית ולעקוב אחר מצבם. היו גם עקרונות מקצועיים שגיבשה הוועדה לתכנון מערך השירותים עבור ילדים ובני נוער בקצה הרצף ביישוב, אבל זה נותר לשיקולה של הרשות המקומית. מה שחיוני, בעיניי, הוא הדיאלוג עם הרשות ועקרון הגמישות . מדגישה דולב התקציבית שניתן לה, מהו מבנה תקציב התכנית?  התכנית הלאומית היא בעצם יחידה תקציבית אחת, אף שהיא מבוצעת על–ידי חמישה משרדים שעובדים עם תקציב משותף. בתוך התכנית, יישובים

יכולים לבחור תכנית מכל אחד מהמשרדים וכן להחליף תכניות באמצע

השנה - אם התכנית אינה עובדת היטב, אם קשה להקים אותה או אם מתגלים צרכים חדשים ביישוב. החלפה יכולה להיות בתוך אותו משרד או בין משרדים. בתחילת הדרך, התקציב עבור הפעילות עבר ממשרד הרווחה - המקום שבו מתוקצבת הפעילות - למשרדים האחרים, בדרך הרגילה, כלומר באמצעות שיטה המכונה "השתתפויות" ומקובלת במצב שמשרדים עובדים יחד על תכנית או על פרויקט מסוים. תהליך זה מניח שמשרד אחד מעביר כספים למשרד אחר, ובכך למעשה משנה את סדרי העדיפויות שלו. לכן כל בקשה להשתתפות צריכה לעבור תהליך חקיקה - אישור של ועדת

הכספים. תהליך זה אינו אהוד, הוא ארוך ומורכב. כיום התכנית מתוקצבת במשרד הרווחה כתכנית אחת, אך היא מבוצעת במשרדים השונים. זהו מבנה תקציבי שמתאים יותר לרוח התכנית. בכל רשות פועלת ועדה יישובית בין– משרדית/בין–ארגונית, ובה שבעה חברים מוגדרים. בשלב התכנון יש תהליך מובנה של מיפוי ועבודה לפי פרופילים, ובשלבים הבאים נעשית בקרה של התכנית המבוססת על תמ"י. : התכנית הלאומית מיועדת לעודד דולב את השלמת השירותים ברשות המקומית. אני רוצה שהרשות תוכל לאתר את

מנגנון קבלת החלטות יישובי בין–ארגוני: בכל יישוב פועלת ועדה מקצועית בין–ארגונית שבה נציגים מקומיים של המשרדים השותפים לתכנית ונציג 7 ציבור. ראש הרשות או אדם מטעמו עומד בראש הוועדה, והוא הממונה על יישום התכנית ביישוב. בחסות הוועדה היישובית פועלות ועדות מקצועיות לפי גיל הילדים (ועדה לגיל הרך ועוד ועדה או ועדות לגילים אחרים). באחריות הועדה היישובית להכין וליישם תכנית יישובית, שמיועדת לקדם את היישוב לקראת יצירת רצף שירותים הולם לילדים ולנוער בסיכון. לצורך הכנת התכנית ויישומה, על היישוב לפעול באמצעות תהליך מובנה המאפשר לשים את הילדים תכנון מובנה השם את הילדים במרכז: תהליך במרכז. ואלה רכיבי התהליך: על כלל הילדים בסיכון ביישוב, איסוף מידע על כלל המשאבים ביישוב, תכנון מפורט המבוסס על הבחנה בין צרכים של קבוצות שונות מידע איסוף של ילדים, וקבלת החלטות.   כל יישוב מחויב בהסכם כתוב לעמוד בתנאי התכנית, לבצע את תהליך התכנון וליישם את התכנית שהתחייב לה. מתקיימת בקרה ושקיפות: אחריות של פעילות היישובים, השימוש בתקציבים, יישום התכניות ושינויים במצב הילדים ובהיקף מצבי הסיכון. מנהל התכנית ביישוב אחראי לריכוז הוועדה היישובית, ליישום תהליכי התכנון וקבלת ההחלטות וליישום התכנית בשותפות עם אנשי המקצוע שכבר פועלים בו. כדי לסייע ליישובים פותחו כמה כלי להגשת התכנית , תדריך לתהליך התכנון , תדריך לתהליך המיפוי ובו פירוט המבנה הארגוני, תיאורי תפקידים ושלבי העבודה, אוגדן יישובי כלים: . היישובית

33